אנחנו ביחד שנה וחודשיים ויש בינינו אהבה וחיבור מטורפים, הוא התגייס לצנחנים לפני שבועיים והמרחק והעובדה שיש זמן מסוים ומוגבל לדבר איתו העצים את האהבה שלי אליו, הגעגוע, היום השלם הזה שאת רק מחכה שהוא יתקשר גרם לי להרגיש יותר אוהבת ומתגעגעת !!!! מרגישה שלא יכולה בלעדיו ומבינה עד כמה באמת אני אוהבת אותו!
אבל אתמול הוא התחיל לבכות שקשה לו בלעדיי (כל שיחה היה אומר את זה אבל אתמול הוא ממש התפרק) הוא לא מסוגל לקבל את זה שהוא לא יראה אותי 21 יום ואז יחזור רק ליומיים ... וגם לי זה נורא קשה לחשוב על זה אבל האהבה שלי כלכך גדולה אליו שאני יודעת שזה רק יחזק אותנו..
הוא התחיל לעבור תהליך לצאת משם ולעשות בעיות ולשחק את עצמו פצוע אז השאירו אותו כל היום בחדר והוא התחיל להתקשר כל כמה זמן וזה הרגיש לי מוזר... גם הייתי עסוקה אז הוא היה מתקשר בזמנים לא כלכך טובים וזה גרם לי להרגיש שיורד לי טיפה... אני כבר לא מפחדת לפספס אותו ולהיות עם הפלא 24 שעות.. אני יודעת שהוא עוד מעט חוזר אז אני מרגישה כאילו פחות איכפת לי... וגם סוג של יורד לי שהוא יוצא מצנחנים ויהיה בג'וב ולא מצליח להתגבר שם כאילו יורד לו סוג של מהגבריות....... ואני לא שולטת בזה, אני עדיין אוהבת אותו אבל פחות מתגעגעת כזה, כאילו זה עוד יום רגיל שפשוט לא נפגשנו ומקסימום ניפגש מחר או מחרתיים
זה נורמלי? מה עובר עליי איך אפשר להסביר את זה? ומה עליי לעשות?
(להיפרד לא בא בחשבון, כשאוהבים צריך לתקן ולסדר עניינים, אני פשוט לא יודעת איך ומה יכל לעזור לי במצב הזה... תודה לעונים)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות