התלבטתי כמה ימים אם לפרסם עצה.. אזרתי כוח והחלטתי שכן..
אני אתחיל מזה שאני ובעלי עובדים. יש לנו היסטוריה של הפלה שאיתם מלווות כאב, חרדה בכי והמון צער ממש שעברתי. גיליתי ברוך השם שאני בתחילת ההריון גם שהייתי סקפטית מאוד. אני מאוד מפחדת לעשות דברים אפילו הכי קטנים.. אני משתדלת לבשל לו עדיין (גם שיש לי בחילות נוראיות) מנקה מסדרת שוטפת שירותים.. (למרות שמאוד קשה לי להתכופף) אבל הוא לא מראה יוזמה ועניין לעזור לי. בא מהעבודה וטוען שעייף. משחק באייפון או רואה סרט או מעשן.. המצעים לא הוחלפו השבוע! חיכיתי לראות אם ייזום .. אבל לצערי לא. כלים מתאספים ואני בסוף מוצאת את עצמי עומדת ומקרצפת ועושה אותם. כביסות אני עושה ותולה (כן וזה כבד ) אז אני מוצאת את עצמי הולכת ובאה מאה פעם בשביל לא להרים את הגיגית הכבדה עם הבגדים שמיועדים לתלות. מטאטא, מסדרת אבל הוא לא יוזם. למה?
לא אכפת לו עד כדי כך? הוא רואה שאני חרדה. הוא לא מוריד ממני עול של הבית. עברנו לפני חודש שוב שכירות עדיין הקופסאות בגדים עומדים בפתח הדירה. ומאוד מפריע לעבור.. הוא לא יוזם ואומר לי בואי נכניס אותם לארון. הוא מחכה ומדלג על הקופסאות.
אני מרגישה צורך לפעמים לבכות , ניסיתי לדבר איתו הוא אומר לי 'אבל אני מוריד את הזבל' או 'אני גמור מהעבודה' . איפה היחס אלי? תעזור לי ..אני מפחדת להתאמץ יש לי פחד נוראי .
לא יודעת מה לעשות. בבקשה תייעצו לי :(
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2025