שלום לכולם מתנצל אם זה קצת ארוך
אני ואשתי ביחוד 16 שנה אבל נשואים 6 שנים .יש לנו שתי ילדים מקסימים. אני בן 42 והיא 35.
למרות שהיינו ביעוץ נישואין המשקעים וטפוסי ההתנהגות והמריבות לא מפסיקות.
הגענו למצב ממש ירוד , כמו שכתבתי בעבר אשתי לא היית ממש כנה והיא הולכת לרקוד רקודי עם ביום שני והיא חוזרת מאוחר. היא. טעמה שהיא הסתירה דברים מבושה ופחד.
כמו שאני יודע היא לא בוגדת בי אבל אני לא יודע בוודאות.
כמה שניסיתי כל מה שביכולתי זה לא עוזר , ירדתי במשקל , עשיתי הסרת שער בלייזר ומה לא רק שהיא תימשך אלי יותר , הסקס ביננו אדיר אבל זה מתגמד מול המריבות והלחץ , אני יושן ממש מעט וזה התחיל לפגוע לי בבריאות , אני לא שמח. לחזור לבית בסוף יום כי אני לא יודע איך יגמר הערב . כל סוף שבוע הוא סיוט שאני מחכה ליום א , ללכת לעבוד
אבל לשאלתי העיקרית , האם לדעתכם ניתן לחיות באותו בית , לנהל חיי משפחה אבל למעשה להתנהג כמו שתי אנשים נפרדים.
זאת אומרת , ללא מגע או סקס , כל אחד יהיה חופשי מבלי לפגוע באחר, לדאוג כל אחד לדברים שחשובים לו.
אנחנו אוהבים אבל לא מסתדרים , רק אם אני שותק ולא מתלונן על מה שמפריע לי הכל בסדר.
כמה שהבטחנו הבטחות אחד לשני לא עוזר .
כן אני מתעצבן מהר כי יש בי המון כעס עליה מהעבר , וכן אני לא תמיד מדבר מכובד.
אני ממש לא רוצה שהילדים יפגעו ולכן אני מציע את ההצעה הזו . אני יודע שאם אעזוב אני יחיה ברמה מאוד ירודה ואולי לא אעמוד בהוצאות .
זה תודות לחוקים המצוינים שיש למדינה להציע.
אני יודע שאם אדע שאשתי הלכה עם אחרים אני יהיה עצוב מאחר ואני הראשון שלה ויש לי רגשות אליה. אבל אם אדע שהיא מאושרת אז באיזה שהוא מקום זה יקל עלי
תודה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות