סיימתי תואר בתקשורת וניהול, ידעתי שהתחום הזה מאד מעניין אותי. התקבלתי לחברת פרסום המובילה בארץ, אחרי מיונים ארוכים ומייגעים שנמשכו חודשיים.
ידעתי למה אני נכנסת, ידעתי ששעות העבודה מטורפות ושיש המון עבודה. אני עובדת שם עוד שבוע חודשיים וקשה לי ברמות לא מוסברות. יש עבודה בכמויות שהגוף שלי לא יודע לעכל, אני מתארת לעצמי שעם הזמן אדע להתגבר על העומס איכשהו.... אבל לא זה מה שמפריע לי.
מפריע לי שאני עוד לא חודשיים שם ויש ממני ציפיות מטורפות מצד המנהלת שלי, היא מלחיצה אותי ברמות, היא צועקת עליי, היא מתקשרת ומבקשת שאעשה דברים במיידי ומזרזרת אותי בצורה מוגזמת (נוווו, נוווו, כן מה קורה!?!? וכו').
יש לציין שאני מודעת לשיטת העבודה של - תיזרק למים וככה תלמד הכי טוב. אבל אני מרגישה שאני טובעת. אני עובדת מ-9 בבוקר עד 9 בלילה (לפעמים גם אחרי), אין לי זמן לחברים, אין לי זמן למצוא זוגיות, אין לי זמן לראות טלויזיה.... ועד שאני מגיעה כבר הביתה אני חוזרת עם מועקה בלב בגלל העבודה.
עכשיו - עם כל התלונות, הפחדים והבריאות שלי שמתפוררת, יש בי מעין רצון להוכיח לעצמי שאני לא חלשה, שאני מסוגלת לעמוד באתגרים, שאני לא קמה והולכת כי קשה לי... לא סתם עשיתי תואר והשקעתי את כל כולי. המחשבה שאני לוזרית ומוותרת על משרה במקום כל כך נחשב שיכול לעזור לרזומה שלי מאד תאכזב אותי קשות.
מעבר לזה, האנשים מסביבי מקסימים, נהדרים ומאד אוהבים אותי. אך אני מרגישה שהבוסית שלי גומרת אותי.. היא מצד אחד יכולה להיות מקסימה ולהגיד עד כמה היא אוהבת אותנו העובדות שלה והיא תעשה בשבילנו הכל, אבל מצד שני אני מפחדת ממנה למוות כשזה קשור בטעויות (שלגיטימי מאד שאעשה בשלב מוקדם זה של עבודה חדשה שיש בה מיליון דברים ללמוד) שאני עושה.
אני לא יודעת מה לעשות.... אני יודעת שאני הכי אבל הכי לא רוצה להיות מובטלת. הייתי מובטלת חודשיים אחרי התואר והיה לי קשה מאד בבית ובלי כסף.
מה הייתם עושים?!
תודה!!!!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות