שלום,
יהיה טיפה ארוך אבל אנסה לתמצת כמה שיותר,
לפני כמעט חצי שנה-שבעה חודשים בערך הייתי בטיול בדרום אמריקה.
ובאחד הימים פגשתי בבריכת המוטל בחורה ישראלית חמודה.. מהמצבים האלה שאתה לא מצפה להם וזה פשוט נוחת עליך.
בכל אופן היה ישר קליק בינינו ובילינו כמעט את רוב היום בבריכה ובשיחות וכו'.
קבענו לצאת באותו הערב, חברים שלי יצאו עם החברות שלה ואנחנו יצאנו לבד, להסתובב. היה ערב נהדר ובסוף הערב נפרדנו כל אחד לדרכו (היא המשיכה ליעד אחר יום למחרת וחבריי ואני נשארנו עוד יום) יש לציין שלא הייתה נשיקה או משהו כזה כי פשוט זה לא הרגיש לי נכון לאותו הרגע.. סיכמנו שנמשיך לשמור על קשר בהמשך ובארץ
דיברנו בווטסאפ, השיחות זרמו לא הייתה סוג של דחייה או סינון מצדה והכל זרם. עד לרגע שנשאר לקבוע מקום וזמן להיפגש. ואז.. התחילו הסיבות של לא יכולה/אין זמן וכו'..
המשכנו לדבר, הייתי ישיר ואמרתי לה שאני רוצה להכיר אותה מעבר לסתם שיחות וזה פשוט לא מתקדם.
לאחר כמה ימים והתכתבויות שאגב היו מיוזמתי בעיקר.. היא אמרה לי שזה פשוט לא מתאים לה כרגע והיא לא ידעה איך להגיד לי את זה..(גם לאחר שאמרתי לה באופן ישיר שאני מעוניין ביותר ואם זה לא מתאים זה הזמן להגיד) בכל אופן באותה השניה החלטתי להפסיק ולא להמשיך את זה כי אין טעם.
לפני שלושה שבועות שזה בערך כמה חודשים אחרי השיחות האחרונות שלנו, במקרה רצה הגורל לשחק בי ונפגשנו בפאב בתל אביב. התחבטתי עם עצמי והחלטתי לשלוח ולנסות שוב.
במהלך השבועיים האלה הקשר נהיה יותר הדדי מפעם קודמת, אם זה שהיא יזמה מס' פעמים והגענו להרבה שיחות בטלפון. הצעתי לה להיפגש שוב והיא אמרה שיש לה לחץ בלימודים ובעבודה אבל יש מצב. יום אחרי שלחה הודעה שיש לה זמן להיפגש ונקבע. לא יצא לפועל בסופו של דבר. בכל אופן המשכנו לדבר, הפעם זה קצת דעך, אני יזמתי יותר, השתדלתי לא ללחוץ יותר מידי ועכשיו לאחר התייעצות עם חברים ובעיקר עם ידידה טובה, קיבלתי את אותה תשובה וזה לחתוך! לא שווה את זה, היא לא רוצה, לא רצינית וזה למרות שהיה לנו על מה לדבר, השיחות היו זורמות וזה לא היה תקוע לכן ראיתי בזה "אור ירוק" להמשיך כביכול.
השאלה העיקרית היא כזו, אני מטבעי אדם נחוש וקשה עם עצמי שעושה הכל כדי להשיג ולא לוותר לעצמו. השגתי המון דברים בחיים שלי, עבודה מסודרת, רכב, הייתה תקופה שגם עם בנות הגעתי להמון סטוצים אבל.. זה פשוט לא מדבר אליי וזה גם נמאס באיזשהו שלב. השאלה היא האם להמשיך וליזום כמובן בעדינות ולא בלחץ או פשוט להרים ידיים עם הבחורה הזו. אין לי מושג מה אבל היא עשתה לי איזה משהו בראש כי בדרך כלל אני לא נכנס לפינות האלה אחרי מס' מקרים זהים של קראש. אבל פה הסיפור שונה..
אני מתנצל מראש על החפירה אבל.. מה דעתכם בעניין? להמשיך או לא? למרות שזה נראה כנגד הסיכויים, האם להתעקש? אני לא רוצה לעבור את גבול הדק שבין חיזור לחפירה מטרידה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות