שלום לכולם,
אני נערה בת 18 שחושבת (לדעתי יותר מדי) על החיים. זה הורס לי את השגרה ואת המצב הנפשי שלי.
1. מחשבה ראשונה היא על חוקי העולם. לדעתי עצם זה שאנשים חיים היום בממוצע עד גיל 65-70 זה בגלל שהם לחוצים מהעולם. לעומתם אנשים שחיו לפני, לפני הרבה שנים, חיו יותר ואף מעל ל 100, בגלל שהיה להם שקט. לדוגמא בתקופת התנ״ך. ואז אני מתחילה לחשוב על בזבוז חיי ב 12 שנות לימוד בבית ספר, ועל זה שיש עבודה, ועל כל הלחץ הזה שעושה לי רע... ועל זה שהמדינה מטומטמת, והחוקים במדינה מטומטמים...
2. מחשבה שניה היא כמובן על המוות. לחשוב שאחרי 12 שנות לימוד, אחרי לימודים גבוהים, אחרי הקמת משפחה - שמישהו שקרוב לי ימות או בסופו של חיים, אני - זה גורם לי צער רב. בשביל מה לחיות אם אח״כ אתה הופך למדרס רגלם של אחרים?!
אתה מת והתולעים מפרקים את גופך ואח״כ מגיעים החיידקים ומייצרים מזה חנקן. זו הייתה מטרתי? לזה באתי? מי יזכןר אותי עוד מאה שנה שכדאי להשקיע מאמצים כאלו במשרד או בבניית קשר זוגי? למה להביא ילדים אם הם ימותו?
הגעתי לתשובה הזאת- כדי שלי יהיה קל. עצם זה שיש בעל וילדים זה ממלא איזשהו מרום אושר באומללות הזאת. אז זה לא סוג של ניצול? זו מחשבה מגעילה...
עזרו לי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025