התמוטטתי.
כולם מצפים ממני ליותר מדי..כי אני "כזו ילדה חכמה ויש בי הרבה פוטנציאל"
אף אחד לא יודע שאני שקרנית.
שאני טיפשה בלי טיפה של שכל
שאני נמצאת בקשר הרסני
שכל החיים שלי רק נרמסתי ורק דרכו עליי.
שאני רק במערכות יחסים קטסטרופליות, ושמגיע מישהו ומנסה להעניק לי שקט ושלווה אני בורחת. שאני הקטנה הנדרכת, האופה המבשלת והסופגת. שאני בעצם נשלטת. שבחיים לא יצא ממני כלום כי אני שקועה בכלום.
כולם רק רוצים "את הטוב בשבילי" אבל אף אחד לא יודע שאני כבר לא יודעת מה טוב בשבילי.
"את רק בת 22 כל החיים עוד לפנייך"אני לא הילדה הנאהבת והמקובלת שההורים שלי חשבו שאני בתיכון.
אני לא המוצלחת והטובה.
אני לא אוהבת את עצמי. אני מוזרה. אני לא ילדה רגילה.
אני ציניקנית.
אני מקשקשת ביד רועדת קו התחלה וסיום כדי לרוץ במעגלים.
אני כלום ושום דבר.
והכי גרוע, שברגע שארים את עיניי מהמסך אחזור לכלים ולכביסות ואמשיך להיות הכלום שאני רגילה..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות