ביום ראשון היה לנו יום פלוגה. לקחו אותנו לאנדרטה לזכר לירן שנהרג במלחמת לבנון השנייה ואביו הרצה לנו. לא הכרתי את לירן ולא שמעתי עליו עד אותו היום.. אבל מה שראיתי ושמעתי שם ממש השפיע עליי ומאוד כעסתי וכאבתי על זה שהוא מת, בגלל הבן אדם המיוחד שהיה.
בכיתי הרבה אחרי ובזמן ההסתובבות באנדרטה והיום נזכרתי בו שוב והקשבתי לראיון של אבא שלו מלפני כמה שנים ושוב בכיתי וכעסתי וזה עשה לי הרגשה שאני לא רוצה לחיות יותר אם זה החוקים של החיים, הרגשתי שלא מתחשק לי לעשות שום דבר ואין לי כוח לכלום ורק בא לי ללכת לישון ושאף אחד לא ידבר איתי..
עכשיו ההרגשה הזו קצת ירדה אבל בלב אני מרגישה שמשהו מפריע לי.
אני יודעת שזו תגובה קיצונית, מאיפה היא נובעת??
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025