אני בת 18 כיום. וסבתא שלי מתה שהייתי בת 12. והיא גידלה אותי שהייתי קטנה,היא הייתה כמו אמא שנייה בשבילי. אהבתי אותה בכל נפשי,והיא אהבה אותי גם מאוד. אבל כתוצאה מהשפעה של כמה אנשים שקינאו בקשר שלנו, בשנה האחרונה לפני מותה היא התרחקה ממני. ואני זוכרת את השיחה שלנו בטלפון כמה ימים לפני שנפטרה,ואני לא רוצה לציין על מה הייתה השיחה,אבל אני זוכרת שנורא נפגעתי. וגם אחרי שהיא נפטרה קרתה טרגדיה. ואני כועסת עלייה גם בגלל מה שקרה אחרי שהיא מתה,כי היא יכלה לנהוג אחרת ולפעול אחרת כשהיא הייתה חייה,ואז אולי מה שקרה אחרי המוות שלה לא היה קורה. ואני מאוד אוהבת אותה,אבל כועסת עלייה,ובעיקר בעיקר מאוכזבת כי הייתי ילדה שרק נתנה לה אהבה טהורה ואני לא חושבת שההתרחקות הזאת לפני המוות שלה הגיע לי. לפעמים אני חולמת אותה בסיוטים. ובכלל אני מרגישה כאילו אני בריב איתה(משהו שלא יכול לקרות במציאות). ואני לא יודעת איך לסלוח לה (לא שאני הייתי הנכדה הכי טובה בעולם כן) אבל אני לא יודעת איך להתפייס איתה, ולהפסיק להאשים אותה במה שקרה אחרי המוות שלה. בכל זאת עברו מגיל 12 הרבה שנים.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות