אני וחבר שלי שנתיים ביחד החברים הכי טובים לא מתנתקים לשנייה כל היום ביחד
לפני חצי שנה הוא התגייס לשריון ואני התגייסתי לפני חודשיים וחצי למגל
היציאות שלו מטורפות הוא סוגר 21 רצופים כבר תקופה וגם אני לא יוצאת כל שבוע הבייתה
ככה שמאז שהתגייסתי נפגשנו 3 פעמים. כן.
אני באמת מרגישה שאני קורסת מרב געגועים אליו
אמנם אני לא אוותר על התפקיד במגל והוא לא ירד משריון ולא נוותר לעצמינו ואני מנצלת כל יום בבסיס צוחקץ ונהנת עם הבנות ותמיד דואגת להעסיק את עצמי ושיהיו סביבי אנשים וגם מאדד מאד כיף לי וטוב לי בבסיס מצאתי שם חברות טובות ובאמת הימים עוברים בכיף
אבל בסופו של היום אני פשוט מתגעגעת אליו.
אם נותנים לי לשנייה אחת לעלות במדרגות לבד הכל צף ואני מתחילה להתפרק
נהיו לי כאבי ראש מטורפים ומגרנות
לא קיבלתי מחזור מאז הגיוס(ולא בגלל הריון)
התקפי חרדה שנעלמו לי חזרו פתאום
ואני לא יודעת איך להתמודד עם הגעגוע הזה.
הלב פשוט מתגעגע וזה כבר כואב להרגיש ככה
נכון שהגעגוע טוב לקשר אבל כמה אפשר
כרגע אנחנן נמצאים שוב באמצע של חודש בלי להפגש ולא סתם, חודש שהוא בשטח, בלי פלאפון. ככה שגם את ה5 דקות שיחה ביום שללו לנו.
באמת כואב לי להתגעגע כבר פשוט כואב זה כבר מגיע לרמה של כאבים פיזיים וקושי לישון
אני לעולם לא אפרד ממנו והאהבה שלנו באמת חזקה יותר מהכל
פשוט מרגיש סוג של חוסר אונים להתגעגע ככה ושאין שום דבר שאפשר לעשות לגבי זה
זהו כנראה שרק הייתי צריכה לפרוק
אם יש טיפים או עצות זה יהיה בונוס
תודה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות