נפרדתי מחברה שלי אחרי קשר ארוך. גרנו יחד לתקופה, הקשר היה טוב ובוגר אבל הרגשתי שאני לא מסוגל ללכת לשלב הבא בגלל ספקות שהיו לי לאורך הדרך ולא פסקו. הפרידה קרתה לפני זמן קצר אחרי תקופה שהייתי במחשבות על הנושא. אני לא מצליח לצאת ממנה. למען האמת גם לא לגמרי מנסה (נרשמתי לאתרים אבל לא מנסה ממש ליזום מפגשים).
אני מרגיש שאני לא סגור על עצמי. מצד אחד בקשר לא הרגשתי סגור על להתקדם הלאה והיו לי ספקות ומצד שני עכשיו אני מלא געגועים ולא יכול להפסיק לחשוב על כמה טוב היה לי ואיך במו ידיי הרסתי הכל. רוב החברים שלי נשואים או בזוגיות רצינית ולכן בנוסף יש את החשש להישאר לבד ושלא אמצא קשר טוב יותר עבורי ושאולי הבעיה היא בי שלא ידעתי להעריך את הקשר.
לא היו לי הרבה מערכות יחסים אך את רוב חיי הבוגרים ביליתי במערכות יחסים ארוכות.
אני מרגיש שאני לחוץ ושאין לי כוח להתחיל משהו חדש. מצד שני אני לא אדם שפועל מהבטן ואם לקחתי החלטה היו סיבות, גם אם הן פחות ברורות עכשיו.
הבדידות קשה יותר ממה שציפיתי. אני מגיע למחשבות שלא חשבתי שאחשוב ומוצא את עצמי עסוק בזה הרבה. אני מנסה להעסיק את עצמי כמה שיותר אבל מוצא את זה קשה יותר יותר.
אני במצב ביניים שבו אני לא בטוח איך להמשיך. אם לנסות ולחזור לא משנה מה יידרש ולהתמודד עם הלחצים שיהיו לי אם יצוצו (כל זה בתקווה שהיא תהיה מוכנה לחזור לקשר), או לנסות לחפש קשר חדש אפילו שאני לא לגמרי שם (חלק מהעניין הוא למצוא דירה. כרגע אצל ההורים)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות