אני פשוט שונא את המראה שלי.
יש לי פרצוף של בן אדם מסכן. יש לי פרצוף סובל כזה.
אני נראה ממורמר רצח. והחיוך שלי לא הכי יפה. אני לא נראה כמו בן אדם שמצליח בחיים, החיים שלי אף פעם לא היו חזקים או מוצלחים. תמיד הייתי נפגע ובצד ובצל מה שנקרא מבחינה זוגית חברתית הכל..כל החיים שלי אני חש חלש מנוצל קורבן ומאוים על ידי נסיבות החיים. התייאשתי מהחלומות שלי, לא מצליח לסלוח לעצמי על הטעויות שלי ובכלל שנולדתי ככה. אבא שלי שף, אומרים לי בחוץ אנשים, אבא שלך שף נהדר, רק אותך הוא לא בישל כמו שצריך...כל הזמן אני שואל את עצמי שאלות למה כל כך חלש פגיע למה אני נראה סובל, אני מאוד רזה, ונמוך לגילי (אני בגובה 1.60 ואני בן 21) לא אוהב את הזקן שלי או החתימת זקן שאני מגלח, עור חיוור לא מצליח להשתזף, אני משקיע אנרגיות אין קץ על המראה אולי משהו, על החיים שלי על הערך שלי, הכל מתנפץ לרסיסים, אני ישר חוזר לקרקעית...מרגיש כמו יתוש על הקיר.בא לי להיעלם. אוכל את עצמי, בן 21 ולא היו לי מערכות יחסים זוגיות, פעמיים כולה התאהבתי נפשית בבחורה, הראשונה התחתנה, שבר לי את הלב, השניה, הרסתי את הקשר בעצמי, גם עוד דבר שלא יכול לסלוח לעצמי, הרבה אהבות נכזבות, מסתכל אחורה, בזוגיות, אני על הפנים, יש לי מזל של חתולה עם בחורות. מרגיש מוג לב. כל הבחורים מסביבי נראים מאצ'ו יפים חלקים גבוהים, נורמלים..רק אני שעיר לעזאזאל...לא מצליח לצאת מהאזור האישי הכואב, מה אתם מייעצים .
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות