כן
שלום לכולם,
אני נשואה מזה שלוש שנים לבעלי, בן 31. יצאנו כשנה לפני שנישאנו. חצי שנה אחרי החתונה הוא העלה את נושא הילדים, אני חשבתי שזה מוקדם מדי מפני שהייתי בעיצומו של תואר שני תובעני והיו לי פרויקטים בעבודה שדרשו ממני הרבה, אבל גם שמאוד נהניתי מהם ולא רציתי "לוותר" עליהם בשלב הזה (אני מאמינה שהשנה הראשונה של התינוק מאוד חשובה ולא מאמינה בהכנסת תינוק בן חצי שנה למעון).
אחרי שיחות, בעלי הסכים ואמר שנחכה.
הכל המשיך כרגיל אבל אחרי חצי שנה המחזור שלי איחר וגיליתי שאני בהריון ושכנראה נקרע הקונדום.
אז הנה אנחנו היום.. יש לנו ילד מקסים בן שנה וחצי בערך, לא הצלחתי לקבל את הציונים שרציתי בתואר, עשיתי הרבה הקרבות בעבודה. אבל זה מה שעושים כשאתם הורים.
לפני כמה ימים השכבנו את הילד לישון אחרי יום יפה ביחד כמשפחה. שכבנו במיטה ביחד וסתם דיברנו על שטויות, ובעלי אמר שיש לנו המון מזל ושהכל בזכותו.. לא כל כך הבנתי ואחרי שתחקרתי אותו הוא אמר שאם זה היה תלוי בי לא היה לנו ילדים גם בעוד שנתיים.
אחרי עוד דיבורים הוא התוודה שהוא חורר את הקונדומים, כלומר שהקונדום לא נקרע- אלא שהוא הכניס אותי להריון בכוונה, בידיעה שאני לא רוצה את זה.
לקחתי את הדברים שלי ועברתי לישון בסלון, לא יכולתי לישון לידו בידיעה שהוא עשה דבר כזה שמשנה חיים בלי לדבר איתי. זה לא שאני לא אוהבת את הבן שלי, אבל אני לא מצליחה להפסיק לחשוב מה היה קורה אם הוא היה בא בעוד שנה, מה היה קורה אם בעלי לא היה מחליט לשנות לי את כל הסדר..
אני צריכה עצות איך להמשיך הלאה, איך מתגברים על זה? כי כרגע אין לי בו אמונה ואני פשוט בשוק ממה שהוא עשה.
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025