הכרתי גבר נשוי בן 28 (יש לציין שהוא לא הסתיר את זה מהרגע הראשון). בהתחלה השיחות היו נטו מקצועיות (אני בצבא והוא עשה משהו שקשור לתחום שלי, אז הוא עזר לי בנושא).
אחרי כמה ימים הוא אמר לי שזה מפריע לאשתו שהוא מדבר איתי, אבל הוא כן ישמח להמשיך לעזור, על־כן נוכל להמשיך לדבר, אבל ללא ידיעתה. (כלומר - רק הוא יתקשר/ ישלח הודעות, בזמנים שהוא יכול, ואחר כך הוא מוחק את השיחות וכו׳).
מפה לשם עברו עוד כמה ימים והשיחות גלשו לעוד נושאים. אחר כך גילינו במפתיע ששנינו שוהים באותו הבסיס (שהוא לא הבסיס שלי בכלל, והוא סתם עשה בו מילואים) באותם ימים בדיוק (צירוף מקרים די משוגע, הוא בהתחלה לא האמין לי). נפגשנו שם, התנשקנו וכמעט שכבנו. (אני קטעתי את זה, ואפילו לא מטעמי מצפון...). מאז נפגשנו עוד כמה פעמים ושוב היה מגע.
לא נפגשנו כבר שבועיים כי אין לו זמן (אולי תירוצים ואולי לא), אין לי מושג אם הוא עדיין רוצה אותי בכלל, אבל אני מרגישה שפיתחתי אליו משהו חזק, חזק מדי אפילו. אחרי כל פעם שהוא מנתק אני פשוט בוכה וישר מתחילה להתגעגע אליו, ובכללי מרגישה כאילו שאני עומדת לאבד את השפיות שלי. אנחנו לא יכולים לדבר בסופשים בכלל, ובמהלך היום זה 10 דקות פה ו10 דקות שם.
אני יודעת שהמעשה הנכון הוא לנתק קשר ולשכוח הכל.
לספר לאשתו בכלל לא היה משהו שחשבתי עליו או בא בחשבון, זה מבחינתי גם ככה מעשה נבזי ואני תקועה בתוך אהבה בלתי אפשרית. אבל אחרי שסיפרתי את זה לחברה הכי טובה שלי, הדבר הראשון שהיא התחילה לחפור עליו, לפני הכל, היה ״לספר לאשתו״.
יש לציין שהם במערכת יחסים כבר 6 שנים, התחתנו לפני קצת פחות משנה. אני די בטוחה שהוא מעולם לא בגד לפני זה.
אני יודעת שאני עושה משהו שגוי לחלוטין וכנראה לא אהיה מסוגלת לספר לאשתו כך או כך, אני אוהבת אותו יותר מדי וגם ככה קשה לי להסתכל על עצמי במראה כבר, אבל מאז שחברה שלי התחילה ללחוץ עליי אני כבר מבולבלת לחלוטין ועומדת להשתגע.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות