אני סטודנטית לתואר ראשון לקראת סיום וקשה לי בלימודים. עקב כך התואר שלי נמרח כבר על 5 שנים ועדיין לא סיימתי. אני מרגישה שלא רק שבן זוגי לא עוזר לי, הוא מוציא לי את הרוח מהמפרשים ואני אסביר: אני מתקשה להושיב את עצמי ללמוד, יש לי הפרעות קשב וריכוז מאובחנות והייתה תקופה שלקחתי ריטלין שעזר אבל הפסקתי בשל תופעות לוואי. בנוסף, עשיתי קורס ניהול זמן ולמידה לסטודנטים אצל מאמנת אישית - שלא עזר לי לצערי.
כרגע אני בתקופת מבחנים ומתקשה לשבת ללמוד. בן זוגי שגר איתי רואה את זה כעצלנות, ולפני כמה ימים כשראה שאני מתעסקת במשהו שקשור לחתונה שלנו במקום ללמוד הוא אמר לי "את ממש עצלנית, את הבן אדם הכי עצלן שאי פעם הכרתי".
נפגעתי מכך מאוד.. נשארתי ללא מילים.
אני לא חושבת שאני עצלנית. מגיל צעיר אני עובדת ומכלכלת את עצמי. משלמת בעצמי על הלימודים והדירות שגרתי בהן ומעולם לא לקחתי שקל מההורים שלי.
דיברתי איתו על כך, אמרתי לו שזה פגע בי אבל זה לא עוזר, הוא מתייחס אליי כאילו אני ילדה קטנה ומפגרת שצריכה הסבר עם בדידים לגבי כל דבר ואומר שרק כשהוא כועס עליי אני מייחסת חשיבות למה שהוא אומר וכשהוא מעיר לי "יפה" אני לא שמה עליו.
איך להתמודד עם עצמי? נמאס לי כבר מהלימודים האלה ששום דבר שם לא מצליח לי ואני כל הזמן נכשלת ונמאס לי מכך שבן הזוג רק מוריד אותי למטה עם הזלזול שלו, אם זה ככה לפני החתונה אז מה יהיה אחריה? זאת סיבה לביטול חתונה? לא נעים לדעת שזה מה שהוא חושב עליי ולא מעריך אותי על דברים שכן השגתי (למשל שמגיל 15 אני עובדת ומממנת את עצמי ואילו אצלו למשל ההורים מימנו את השכ"ד בזמן הלימודים).
תודה על העצות, אני כותבת פה אנונימית כי אין לי ממש חברים שאני רוצה לחשוף בפניהם את כל הפרטים..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות