אני בת 25, רק מתחילה ללמוד עכשיו. יש לי בעיה עצומה והיא שמאז שסיימתי שירות לאומי אני לא מוצאת את עצמי, יש לי חרדה חברתית וחוסר ביטחון איום ונורא, קשה לי מאוד ללכת ברחוב, לעבור מול אנשים ברחוב, לדבר עם אנשים, במיוחד עם גברים, לשרת קהל, לעבוד עם הרבה אנשים. המצב שלי באמת קשה. אני לא מצליחה למצוא מקום עבודה, אני אומנם מתקבלת לכל מקום בזכות כושר הביטוי והרושם הגבוה שאני יוצרת כבחורה איכותית ואינטליגנטית (כך אני נשמעת), אבל פשוט עוזבת אחרי כמה ימים מפחד גדול שלא אסתדר עם האנשים או העבודה ודופקת את המעסיקים שקיבלו אותי. שום דבר לא מתאים לי. ואני גם ככה גרה בעיר קטנה בלי הרבה אופציות עבודה מזכירותיות שזה הדבר היחיד שאני יכולה לעשות (מלצרות וכל שאר הדברים לא בא בחשבון בגלל החרדה). אני מתחילה ללמוד החודש ועדיין לא מצאתי עבודה אחרי חודשים של חיפוש ואחרי שעזבתי 4 מקומות! אני מתחילה לפחד שמשהו לא בסדר איתי ושאני בחיים לא אמצא עבודה. אני מנסה לגבור בכוח על מחשבות אובדניות ועל תחושת אפסיות שלא תאמן. כשחשבתי על זה עכשיו - ברוב מקומות העבודה שעבדתי בהם עד כה לא היו הכי מרוצים ממני. זה פשוט עצוב. לא מספיק החרדות והמגבלות שלי שאני לא יכולה לעבוד בכלום כמעט, אני גם איטית בקצב העבודה ואיטית במהירות הקליטה שלי. אני פשוט בן אדם דפוק, הכל דפוק בי. כל חיי אני מתפללת לאלוהים שלא אקום בבוקר, זה פשוט לא חיים. ושום טיפול פסיכולוגי או תרופתי לא עזר לי עד כה חוץ מלקחת לי את הכסף והמאמצים הנפשיים בלהגיע לטיפול פעם בשבוע.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות