היי, אני בת 23 ובעלי בן 24.
אנחנו נשואים שנה ויצאנו קודם שנתיים פלוס.
היחסים שלנו טובים בגדול. יש בינינו הבנה,אמון והמון אהבה.. ואנחנו גם עם אותן דעות והקשפות.
אבל.. ההבדל הגדול בינינו הוא שאני יציבה יותר בחיים, כלומר אני רוצה איתו בית וילדים(לאו דווקא בקרוב, אבל מתישהו) וחיים יציבים ואהובים.
והוא פחות יציב. כלומר יותר אוהב לצאת וחיי לילה ופחות רוצה ילדים ואישה(אין לו בעיה זוגיות, אבל נישואים מידי מגבילים אותו לדעתו).
זה לא שהוא לא רוצה נישואים כי הוא רוצה לבגוד או משהו- פשוט באופי שלו הוא צריך להיות משוחרר. בלי אישה וילדים.
עד התקופה האחרונה חשבתי שהכל בסדר אבל פתאום התחלתי להרגיש שמשהו לא תקין ודיברנו על זה ובאמת הבנתי שהוא מאד אוהב אותי אבל הוא מרגיש שהוא חי חיים שהוא לא באמת רוצה לחיות אותם.
אנחנו עכשיו בשלב שלא יודעים מה לעשות ובמיוחד הוא. מצד אחד הוא רוצה כן בית ומשפחה כמו כולם, כי איך הוא יהיה בגיל 50? רווק בודד?.. אבל מצד שני הוא מרגיש שהוא סובל בחיים הנוכחיים. לא שהוא סובל איתי, כי אותי הוא מאד אוהב.
ובאמת הסיבה שהתחתנו מלכתחילה הייתה כי אני מאד רציתי להתחתן והוא מאד אוהב אותי אז הוא סוג של ניסה לרצות אותי.
מעניין אותי לשמוע דעות חיצוניות. האם לדעתכם הנישואים האלה בריאים? האם יש לזה עתיד? מה אני יכולה לעשות? אני דיי מבולבלת ולא יודעת גם מה יחכה לי אם אני אתגרש. זה נורא מפחיד ואני גם נורא נורא נורא אוהבת אותו ויהיה לי קשה להיפרד.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות