אני ארבעה חודשים אחרי לידה נשואה כמעט שלוש שנים. ברווקות הייתי הילדה הכי אהובה בכיתה ובכל מקום.. מוציאה ציונים הכי גבוהים בלימודים.. כולם היו אוהבים את האישיות שלי את איך שאני נראית וכו׳ מאחרי החתונה הרגשתי שאני מתחילה לנבול.. בעלי טוען שאני לא טובה ביחסי מין.. שאני עסוקה רק בעצמי.. שאני לא יודעת לחבק ולהביע אהבה.. וכל מיני דברים גרועים.. כל מה שטאני רוצה ללמוד הוא אומר לי שלא מתאים לי וזה מעצבן אותי כי אני בחורה חכמה ומפריע לי שאין לי תואר וכו השבת הגיע השיא שהיינו אצל חברים והוא אמר להם.. שאין לו למי לספר דברים ולשתף בשעה שכל יום אני יושבת אולי שעה ורק מקשיבה לו ומייעצת וכו׳ תמיד העצמתי אותו ועכשיו בזכותי והוא אומר את זה אפילו הוא למד מקצוע ומצליח בו.. אני עומדת מאחוריו ואומרת לו שיקח סיכונים ולא יתייאש וכו׳ וזה פגע בי נורא שהוא אמר שאני לא מקשיבה לו.. הוא פתח עלי דברים מזעזים מול חברה שלי וכל כך נפגעתי.. הרגשתי שעושים לי משפט שדה. היה לי כל כך רע וניסיתי להסביר לו את שחזרנו הביתה ולהגיד לו שהוא פתח את זה מול כולם והרגשתי אבודה והוא אמר רק דברים שלילים בלי דברים טובים עלי וזה לא היה לי נעים לשמוע.. והרגשתי שהוא נהנה ויושב ומחייך בשעה שצולבים אותי והתחלתי לבכות .. ואז הוא אמר לי שאני עושה משחקים עם הבכי ואז מרוב תיסכול שלא מבינים את הצער וההרגשה שלי שרטתי את עצמי בפנים.. ממש קילפתי את העור.. עכשיו כל כך רע לי אני מתביישת לצאת מהבית..ורע לי רע לי. . אמרתי לו שאת כל האישיות שלי לטעמו אני צריכה לשנות ובאלי להתאבד.. ושוב הוא חשב שאני עושה עליו פוזות עם האימרה הזאת והוא אמר לי ״תתאבדי״.. רע לי כי תמיד אהבו אותי ועכשיו פתאום הכל בי לא טוב
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות