אנחנו בני 26, ביחד והכל דיי טוב. שנינו רציניים אחד בנוגע לשני, אוהבים ובקיצור- זוג.
אנחנו גרים בערים שונות ומבלים את סופי השבוע ביחד. הבעיה העיקרית היא שהוא לא מתקשר הרבה. מהאקס שלי אני רגילה לשיחת טלפון כל יום, בדכ לפני שהולכים לישון, והודעת בוקר טוב...
ועם החבר הנוכחי, לא משנה כמה ארמוז שזה מבאס אותי שהוא לא מתקשר (וגם אומר דברים כמו ״אני עייף״ ״עסוק״ כשאני מנסה להבין אן להתקשר אליו)
זה פשוט לא קורה.
באופן כללי אני מרגישה שגם אם משהו חשוב לי, הוא לא באמת ינסה לשנות משהו בהתנהגות- נניח להתקשר למרות שזה לא בא לו בטבעי
גם כשמדברים הרבה פעמים אני מרגישה שזה מעיק עליו ושהוא לא מאריך בדיבורים אלא מעדיף שיחות ענייניות וקצרות.
חשוב לי לציין שאני לא בחורה טיפשה ומאוהבת- כשאנחנו ביחד הוא מתנהג לגמרי כמו בן זוג אוהב ותומך. הוא עושה בשבילי מעל ומעבר, הוא אוהב אותי מאוד, מעריך אותי מאוד ועף עליי ליד חברים ומשפחה.
מצד שני כמו שכתבתי, כשיש משהו שמפריע לי הוא לא ממש מנסה לשנות אותו, גם אחרי שיחות שאני אומרת שזה חשוב לי ושזה פוגע בי. מרגיש שלא אכפת לו/ חושב שלא משנה מה הוא יעשה אני אשאר איתו.
אז זה לא מסתדר לי- הוא לא מבין שאני נפגעת מזה? שאני מרגישה שלא אכפת לו מה עובר עליי ביום יום ושאני לא מעניינת אותו?
שהשיחה הזאת בערב- אני צריכה אותה, לשמוע אותו, לספר לו, עושה לי רע לעבור יום בלי שנדבר ולו פשוט לא מזיז...
כבר נמאס לי לצאת ה״ביקורתית״ ה״חופרת״ וה״מתלוננת״ ואני מרגישה שזה לא עוזר.
אשמח לעצות.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות