אתחיל בזה שאני סומכת על בעלי ויודעת שהוא לא יבגוד בי.. בחיים לא הייתי כל כך קנאית כמו שאני מרגישה עכשיו וההרגשה הזאת כל כך לא נעימה לי.
בעלי לומד בצפון לימודים שהרוב המוחלט שם הן נשים..
הוא מטבעו מאוד חברותי ומאוד זורם עם כולם ואני יודעת שאנשים פשוט חולים עליו כי כייף להיות בסביבתו והכל..
הבעייה מתחילה כשהוא מפתח חברויות עם הבנות..והם עושים עבודות משותפות, צחוקים, בנות כותבות לו הודעות והכל..
ואני מוצאת את עצמי משתגעת מלראות בנות שכותבות לו הודעות ומתעצבנת מזה מלא..
אני יודעת שבעלי נאמן לי אבל אני ממש מצאת את עצמי מקנאה וחושבת על זה מלא..
לדוג שבוע שעבר מישהי כתבה לו הודעה בגלל שלא הגיעה שהוא הייה ממש חסר היום.. ואני מצאתי את עצמי עצבנית ממש על זה..
כאילו מצד אחד אני ממש מבינה אותו הוא לא יכול שלוש שנים להיות בבדידות בלי חברים מצד שני קשה לי נורא עם זה ואני גם לא מצליחה להסתיר את זה . הוא בתגובה תמיד אומר לי שאין מקום בלב שלו לעוד מישהי אבל לשמוע אותו אומר:" מאמי את חייבת להכיר אותן כדיי להבין הן בנות איכותיות" משגע אותי כי תמיד פעם הייה אומר שאני הבחורה הכי איכותית ומיוחדת..
דיי חפרתי אבל הייתי חייבת לפרוק אז תודה רבה למי שקרא ואם יש בנות או בנים שמבינים את הקנאה שלי או אנשים שחושבים שיש דרכים להתמודד עם מה שאני מרגישה אני אשמח..
תודה רבה ויום טוב לכולם:)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות