שלום לכולם.
אני פלוני, בן 23. סטודנט לרפואה באוניברסיטת ת"א.
מאז ומתמיד חברים ומשפחה דאגו לספר לי כמה שאני "ילד יפה", כמה שאני "נראה טוב" וכמה שאני מקסים וחכם. אני יכול להעיד לכם שאני בן אדם עם המון בטחון עצמי, גם בלימודים בצבא ובעבודות שונות שהתנסתי בהן במהלך חיי תמיד הייתי טיפוס מאוד דומיננטי שידע לקחת את המושכות ולקבל החלטות דרמטיות תוך שאני מתפעל את האירוע על הצד הטוב ביותר.
אך יש לי בעיה קשה. בכל הנוגע לבנות המין השני, בנות המין היפה. פשוט לא הולך לי אתכן. כבר לא מעט זמן שאני עושה שימוש באפליקציית הנואשים-נואשות (טינדר) ועדיין עומד על-0 התאמות. אני לא מסוגל לגשת לבחורה ולדבר איתה ובפעמים הבודדות שעשיתי זאת- אתם יכולים לנחש שהדבר נגמר בכישלון צורם. אני בטוח שאני נראה רע מאוד (למרות שאמא אוהבת לספר לי שאני נראה טוב, אבל בינינו- כל אמא דואגת לומר זאת לילדיה), ואני כישלון מהדהד בכל מה שקשור ללהתחיל עם בחורות. ושוב, יש לי המון ידידות ואני מאוד מקובל בסביבת הלימודים, תמיד הייתי מקובל בכל מסגרת שבה שהיתי, ותמיד אנשים אוהבים להעיד עלי שאני בחור נעים הליכות שאוהב לעזור לזולת בכלל ולמי שמבקש בפרט, ושאין מקצוע שתואם לי יותר מרפואה.
אני באמת סובל, וכן, אני מתבייש לומר זאת אבל אני הולך לזונות באופן די תדיר כי כמו כל בן אדם גם לי יש צרכים ביולוגים. אני מגעיל ודוחה את עצמי ואני מרגיש שאורך החים הנוראי הזה כבר מזעזע אותי. אני מתבייש בהתנהגות שלי, ועם זאת אני מודע לעובדה שאין ברירה אחרת.
הפוסט נועד בעיקר לפרוק את המטען שיש לי על הלב, ובעיקר לשאול את עצתכם, האם יש לכם כמה טיפים שיכולים לעזור לי להעלות את הבטחון העצמי ואת הגישה שלי עם בנות? אני ממש משתדל ושום דבר לא הולך. כשהתחלתי את לימודי הרפואה לא מעט אנשים אמרו לי- שעכשיו יהיה יותר קל, שלא מעט בנות יתלהבו כשרופא לעתיד ניגש לדבר איתן, הדבר לא קורה מאחר והבודדות שניגשתי אליהן לא שמו עלי, ולשאר- אני לא מעז לגשת.
בתודה מראש,
פלוני.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות