היי לכולם
אני בת 30 ולא מחפשת בן זוג
ב10 שנים האחרונות התמודדתי עם בעיות נפשיות ורק עכשיו אני קולטת שיצאתי מזה ושהגיע הזמן להתחיל את החיים, אז אני מתחילה מאוחר יותר מאשר כולם ובאמת שאני מרגישה בת 20 ולא בת 30 (תחשבו שירדימו אתכם ל10 שנים, אתם לא באמת תרגישו בזה).
אז רק עכשיו אני מתחילה להגשים את החלומות היעדים שלי, זה קצת קשה ודורש ממני הרבה אנרגיות.
בגיל שלי פחות או אפילו הרבה יותר, אנשים מתחתנים ומביאים ילדים.
אני לא מרגישה שאני בשלה לזוגיות ובטח שלא להורות.
הדבר שאני באמת רוצה הוא להגשים את עצמי, לפני שאהפוך לאמא ממורמרת. אני רוצה להגיע ליעדים שלי, ואני יודעת שאני יכולה, רק שזה לא יקרה מהיום למחר.
מעבר לכך, אין לי את הצורך לזוגיות. אני מרגישה שבן זוג לא יעשה לי טוב ואני ממש רוצה להיות לבד. זה פשוט טוב לי.
אני חושבת לעצמי שאם אגיע לגיל 36-37 וארגיש שאני בשלה להיות אמא, אך עדיין לא ארגיש צורך בזוגיות. שאני פשוט אכיר גבר למטרת הורות, אני אפילו חושבת שהוא יכול להיות גיי, העיקר שלילד תהיה דמות אבהית.
אני חושבת על זה וזה נשמע לי כמו סידור טוב.
נכון, זו לא המשפחה שהילד היה רוצה, אבל זה עדיף מאשר תרומת זרע, שלא יהיה לילד שום מושג מי האבא.
מה אתם חושבים על זה?
אני מאוד אשמח אם תתחשבו במצבי, אני האמנם בת 30, אבל אני עדיין ילדה שרק מתחילה לחיות.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות