מגיל קטן הייתי ילדה רזה , רזה מאוד וכל החיים ההורים והמשפחה היו מחדירים לי שאני אהיה דוגמנית, שאני יפה שאני ככה שאני ככה וגדלתי עם המון ביקורת מהחברה סביבי.. גדלתי והגעתי לגיל 14-15 ילדה שמתפתחת ואכלתי קצת יותר , ועדיין הייתי רזה , מאוד ונהנתי לשבת עם חברות לאכול ולהנות וכבר אז ההורים שלי היו טוחנים לי במוח שאני אשמין ואולי עדיף שלא אוכל וככה זה המשיך עד לתיכון כשבמשך הזמן עליתי במשקל אבל הם לא היו מהסוג התומך , לא היה עובר יום מבלי שאחד מהם היו מדברים על המשקל שלי , על העתיד שלי על ״מה יקרה כשתתגייסי״ כל יום מסתכלים על הרגליים על כל ביס שאני מכניסה לפה והגעתי למצב שהייתי פוחדת שהם יראו אותי אוכלת. תמיד כשהייתי יוצאת עם חברות ואוכלת משהו קל או רזה ואומרת אסור לי לאכול כי אני אשמין , הן היו צוחקות ואומרות שאני נראת מעולה ושאני סתם מכניסה לעצמי דברים לראש. היום מהחברה אני תמיד מקבלת פידבקים טובים , אני חייבת להבהיר שאני לא הר אדם היום , אני מלאה אבל לא שמנה , החברים והאנשים מסביבי אומרים שאני נראת טוב . עד שזה מגיע להורים שלי למשפחה שלי , על כל קילו אמא שלי דואגת להגיד שהייתי יכולה לדגמן ואם אקח את עצמי בידיים יכול להיות לי גוף מדהים וכל הזמן חפירות על האוכל שאני אוכלת . אני שנים בוכה לפחות כמה פעמים בשבוע שנמאס לי . שאבא שלי אומר לי את לא צריכה לאכול את גם ככה משאית , עכשיו את הכל אני לוקחת בהומור אבל לפעמים זה עובר את הטעם הטוב . שאני לא צריכה לאכול ארוחת צהריים כי אני גם ככה שמנה .. הדימוי העצמי שלי ברצפה , הבטחון העצמי שלי שואף לאפס ואני בחיים לא חושבת שאני נראת טוב אני תמיד מחפשת בעצמי פגמים ובוכה עליהם , אני אוכלת מדיכאון אני אומרת לעצמי שגם ככה לא אצא מי שהם רוצים שאהיה אז אני מוציאה את הבכי על האוכל .. אנ לא יכולה יותר , לא יכןלה לבכות יותר בגלל זה יום ולילה ולפחד לאכול ולשאול את עצמי מה הבעיה בי .. אני לא יודעת מה לעשות יותר.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות