שלום
יש לי חבר כבר כמה שנים.
אני אוהבת אותו והוא אותי..
לאחרונה הבנתי שאין לי עולם משלי, ושאין לי תחביבים משלי, והכל בנינו הוא משותף.
המגורים, החברים
לא שזה רע, אני פשוט רוצה שיהיה לי עולם משלי .
מכאן באה תחושה של אינטנסיביות בקשר שאני נרתעת ממנה.
והתחלתי לחשוב בכיוון של "איפה אני?"
אני לא יודעת מה זה להיות לבד.. אני לא יודעת מה זה כשאיו לי אף גבר בחיים. כשזה קרה בעבר תמיד הייתי משתעממת מהחיים, ונכנסת לדיכאונות..עם מחשבות בלתי פוסקות שלא מובילות לשום מקום חוץ מלחץ תמידי.
הייתי ממש נכנסת לחרדות.. לא ישנה.. משלשלת מלחץ אפילו.. לא כי אין לי אף אחד, אלא כי מחשבות רעות ומטרידות ומלחיצות מלאו לי את החלל הריק באותן תקופות.
יצא לי להיות לבד פיזית בזמן שאני וחבר שלי ביחד לאחרונה, וזה חזר. אז הבנתיי שאני חייבת לשים לזה סוף.
מפה לשם יצא שאני והחבר בהפסקה ארוכה מאוד, לא מדברים.זה רע לי ולו כי אני לא רוצה לסיים את זה ואני באמת אוהבת אותו אבל אני פשוט לא יודעת מה זה להיות לבד. ואני חייבת לעזור לעצמי.
אני מפחדת מהיום שזה יגיע, לא יודעת למה, אבל אם זה יגיע אני לא אדע להתמודד עם זה.
מה עושים???
אני אוהבת אותו אבל צריכה זמן לעצמי .. לא יודעת כמה זמן.
והוא נפגע ממני, ואם אסיים את זה יש סיכוי מאוד גדול שהוא לא ירצה לחזור.
תודה רבה לקוראים ולעונים.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות