אני מניחה שהרבה אנשים מרגישים את זה, ופשוט מעבירים את זה בכל פעם שזה חוזר.
אני לא שלמה עם עצמי. אני אפילו לא יודעת למה.
יש לי ימים שאני מרגישה חסרת ערך, צריכה להילחם על המקום שלי, להוכיח לכולם ולעצמי, מנסה להוציא מעצמי עוד ועוד ולשנות. אני שונאת את הדרמטיות שלי, את הרגישות, את הפסימיות, את מצבי הרוח.
בתקופה האחרונה, תקופת י"ב, אני מרגישה את זה יותר. ובאמת שאני לא סובלת מבעיות של חוסר חברים/ או כל דבר אחר, אני דווקא בחורה דומיננטית עם המון שמחת חיים.
ולפעמים זה פשוט נעלם. לרוב כשאני לבד, בבום אחד אני מרגישה מועקה בבטן. ריקניות, אני שונאת לתת לעצמי ליפול ככה.
זה כמו הרגשה שאף אחד לא יוכל להבין, שלא משנה כמה אנשים יהיו סביבי, אין באמת מישהו שיוכל להבין אותי ולהרים אותי או לפחות לגרום לי להרגיש שלמה עם עצמי.
יותר מזה, שמתי לב שאני קצת חרדתית. ( חרדות למי שלא הבין)
יש לי בן זוג, ואני באמת אוהבת אותו מכל הלב, ולפעמים כשהדברים לא הולכים ומסתדרים או שיש ריבים עם הרגשה שעוד שנייה הכל נגמר אני מגיבה לזה לא טוב. הגוף שלי מגיב לזה נורא. או אם אני לא מקבלת ממנו יחס והוא אדיש אלי, אני סתם מצוברחת מזה ומתבאסת כל היום. בטוח בני הזוג משפיעים אחד על השני בקשר לתחושות היום יומיות, וזה נורא.
בחיים לא נתקלתי בזה, אני נוהגת להיות עצמאית ולא לתת לדברים חשיבות כל כך גדולה עבורי בשביל שלא לחשוש מלהיפגע. אני לא תלותית, אני מאמינה שאני כן בן אדם חזק.
אבל כשהדברים הללו קורים אני מבינה שאני פשוט מתקשה להתמודד. דברים שממש מלחיצים אותי גורמים לי לתחושת מועקה בבטן, בחילות, וסטרס בכל הגוף.
החלטתי לבדוק מה זה, וכתבתי בגוגל על אחד מהתחושות שאני מרגישה. מפה לשם הגעתי לחרדה, נכנסתי לבדוק סימפטומים ורוב הסימפטומים לגבי נכונים.
ולמען האמת זה די מתסכל ,אני מנסה לתת לו ולכל הלחצים פחות חשיבות והכל לאחרונה מכביד עלי.
מישהו אולי מרגיש ככה גם? הרגיש והצליח להתמודד? יכול לעזור לי טיפה לשנות את זה? :)
תודה שהקדשתם מזמנכם וקראתם,
יום טוב.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות