הנסיון שלי בזוגיות רע מאוד.
לפני כמה שנים החלטתי שאני מעדיפה את הלבד.
לפני בערך שנה הכרתי מישהו והוא גרם לי להאמין שוב באהבה, בהתחלה לא נתתי לו להתקרב, אבל הוא התעקש ונתן לי את כל הזמן שהייתי צריכה, אחרי כמה חודשים התקרבתי ונתתי לו להכיר אותי באמת, כשאני התקרבתי הוא התחיל לשמור מרחק, וכך היה קבוע - אני מתרחקת הוא מתקרב ולהפך.. אחרי תקופה הוא החליט שלא מתאים לו, בכל התקופה שהיינו כביכול יחד נתתי לו את המרווח ואת הזמן בעיקר כי אני יודעת כמה זה רע כשלוחצים אותך. הוא מצידו לא הראה מידיי רצון שזה יצליח ותירץ את זה באופי הקשה שלו (שבאמת כזה), אני עזרתי לו מאוד מהרבה בחינות בכל התקופה הזאת וגם קצת אחרי שהוא הבהיר את זה שמצידו לא יהיה ביננו כלום, עד שהרגשתי שאני מוותרת על עצמי כשאני עוזרת לו. עכשיו אני סבבה עם זה שלא יהיה ביננו כלום ובמקום מסוים שמחה על זה כי אני יודעת שתכלס לא היה לי טוב להיות איתו. אבל מה שכן הוא גרם לי להרגיש שאני לא שווה הרבה לחשוב שאולי הוא רק ניצל את טוב הלב שלי ולהבין שעם הרצון שלי לעזור לאחרים אני מוותרת על עצמי. ואני דיי חוששת שזה דפוס אצלי. נכון לעכשיו אנחנו כביכול בקשר. מדברים בעיקר טכני ומצידי שגם זה לא יהיה, אבל זה לא ממש אפשרי מכל מיני נסיבות.
מה שכן הוא גרם לי להבין שאני לא באמת רוצה את הלבד, אבל אחרי קרוב ל7 שנים של לגמרי לבד אני לא יודעת איך לנסות להכיר. ב 7 השנים האלו די ניתקתי אותי מהכל - חברות, ידידים, ניסיונות הכרות וכדו'. אני זאב בודד באופי, אבל כיום אני מבינה שאולי אני בחרתי להכניס את עצמי להגדרה הזאת כדי לאשר לעצמי את הלבד.
איך אני מתחילה להכיר אנשים??
קודם ליצור קשרים חברתיים ואחכ לנסות להיכנס שוב לזוגיות.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות