שלום לכולם
אני מרגישה צורך לפרוק פה את מה שאני מרגישה כי לחבר שלי אין כוח לשמוע את זה כל פעם ,הוא טוען שאני מגזימה..וגם עצות מאנשים זרים לא יזיקו.
בכל מקרה יש לי חבר כבר כמעט שנה, אנחנו אוהבים אחד את השני .מה שמפריע לי בו זה שאני מרגישה שהוא מתחיל להתייחס אליי קצת בזלזול ולוקח אותי כמובן מאליו..הוא לא החבר הרציני הראשון שלי,אלא השני.
אני מרגישה שהוא מקדיש הרבה יותר זמן לתחביבים שלו ולחברים שלו(אין לי בעיה עם זה, אני שמחה שיש לו את כל זה אבל זה קצת מוגזם )ולי לא ...הוא בקושי יוזם פגישות..מחכה שאני אשאל מתי ניפגש או שאני אציע.
ואם הוא במקרה פנוי ואני לא יודעת ,אני צריכה לחפור ממש כדי להוציא ממנו הזמנה לאיזשהי פגישה וגם זה ברמיזה עד שאני מעירה לו שאני מתגעגעת אליו ורק אז הוא אומר אני פנוי אז... בלי להציע כלום.מחכה שאני אגיד את המשפט בוא ניפגש..
אני לא מבינה אם זה קשור לאגו, הרי אנחנו כבר כמעט שנה ביחד וזה לא אמור להיות ככה..
נהייתי קצת תלותית בו בזמן האחרון , אני מרגישה שאיו לי מצב רוח אם הוא לא מציע להיפגש ואז ישר חושבת שהוא לא שם עליי..
לא יודעת מה לעשות איתו .. אני הייתי רוצה קצת יותר יחס..
הייתי רוצה שתיתנו לי עצות על איך לא להיות כזאת תלותית ולתת לו לקבוע את המצב רוח שלי כי אני לא כזאת. אני בכללי שונאת להיקשר לבן אדם בגלל שאני פוחדת להיפגע
תודה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות