אני בת 23.. עדיין גרה בבית של ההורים .
התחלתי ללמוד מקצוע שאורכו שנה וחצי בסופו מבלים תעודה מקצועית עלה לא מעט ..מקצוע שאני אוהבת ממש אבל מישום מה קצת מתחרטת שהתחלתי ללמוד ..
אמא שלי במצב רפואי לא משהו בכלל..(קשה לה לעשות דברים בסיסיים..תרופות..בישול ניקוי..בעייתי) אני הכי קטנה וכל אחיי נשואים עם ילדים כך שאני צריכה לעזור וככה בערך מהתיכון ועד עכשיו ..אבא שלי עובד(עבודה פיזית) וגם כבר מבוגר וגם לו קשה..
אני עובדת בבית מלון במשרה מלאה קשה פיזית ובעיקר נפשית.. אני מרויחה לא הרבה בכלל...וגרה במקום קטן מאוד..
אני מרגישה תקועה בחיים ממש תקועה..
לא הלכתי ללמוד תואר כמו כל האנשים ..(יש לי בעיה קשה ממש עם מתמטיקה קשה ממש)מה שגרם לי פשוט להרגיש כאילו לימודיל זה לא בשבילי וכן בכל מקצוע נדרשת מתמטיקה בסיסית אפילו זה אין לי יש לי דיסקלקוליה ועוד כמה בעיות ..
אני תקועה בעבודה כי נוח לי יחסית למרות שכל האנשים מסביבי עוזבים והולכים ללמוד/מתקדמים
אני בבית אחרי העבודה כי אין מה לעשות ואני מרגישה חרא אם אני נוסעת/עושה משהו
אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי .. צריכה איזה עצה טובה .. איזה כאפה אולי .. או לא יודעת .. איך קמים ומחליטים לשנות את החיים .. לעשות משהו .. אני יוסיף ויאמר שאני ממש חסרת ביטחון ..אני ביישנית ממש לוקח לי המוח זמן להיפתח ולהתחבר..אני מפקםקת בכל ההחלטות שלי פוחדת לנביע דעה ושיחשבו שאני טיפשה או לא יודעת מה..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות