שלום לכולם ותודה מראש לכל המייעצים
בן זוגי ואני בקשר כבר כמעט שנה אנחנו גרים יחד.
לבן זוגי יש ארבע דירות ומשכורת גבוהה ולי אין שום רכוש, לא פנסיה ולא חסכונות. אני עובדת בשכר מינימום.
אני לא מעוניינת בחתונה ולא בילדים אלא רק בקשר זוגי.
בן זוגי דואג לי מבחינה כלכלית. הוא משלם עלי הכל -אוכל, בילוים, הוצאות מיחייה ואני מממנת לעצמי רק מותרות כמו טיפולים אסתטיים , לימודים כו'
לאחרונה ביקש ממני בן זוגי לחתום על הסכם ממון כי בקרוב אהייה כבר ידועה בציבור שלו. הסכמתי.
כשקראתי את הסעיפים ראיתי שההסכם לא מתייחס רק לנכסים שהוא צבר לפני הקשר, אלא גם לרכוש משותף שאוליי יהיה לנו במהלך הקשר בנינו.
שאם נרכוש למשל דירה משותפת אז כל אחד יקבל את החלק היחסי שהוא השקיע בדירה וזה לא יתחלק שווה בשווה.
בנוסף , כתוב שבמקרה של מוות אני לא אהייה זכאית לשום דבר ואדרש לעזוב את הדירה ששייכת לו תוך חצי שנה. כמו כן לא אוכל לתבוע את הפנסיה שלו - שאת זה ממילא רק האישה יכולה לתבוע ואף אחד אחר לא כך שגם אם הייתי תובעת אף אחד לא היה נפגע מכך.
לבן זוגי יש ארבעה ולדים מנישואין קודמים ואני מבינה את הדאגה שלו לילדיו. ואת הצורך ההגיוני שלו להגן על עצמו, על נכסיו ועל ילדיו במקרה של פרידה.
בכל זאת נעלבתי מאוד מחוסר הדאגה המוחלט שלו כלפיי במקרה שיסתיים הקשר או במקרה של פטירה שלו - מצב שבו הקשר בנינו לא הסתיים מרצון שלי או שלו, אך בכל זאת מותיר אותי חסרת כל.
מצד אחד ההגיון אומר לי שהצעד שלו הוא לגיטימי ואחראי ומצד שני אני מרגישה נורא. הרגשה של נטישה ואפילו סוג של ניצול - כאילו כל עוד יש לו תועלת ממני הוא ידאג לי ואחר כך אני יכולה מצידו להתפגר.
כרגע אני מרגישה שאני לא רוצה להישאר איתו, אבל אני פוחדת שהרגש שלי הוא לא הגיוני ואולי אני מגזימה.
אשמח לקבל את עצתכם, ושוב, תדה מראש.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות