זאת תישמע כמו שאלה מאד מאד מאד מוזרה, אבל אני בכנות מבולבלת.
הייתי במספר קשרים ובהם תמיד הוא היה זה שמחמיא לי בטירוף, "עף עליי" וכו', ואני כמעט ולא עשיתי את זה. הסיבה היתה בעיקר חרדה שאם אני אעשה את זה ירד לו ממני כי הוא לא ירגיש שהוא צריך להתאמץ בשבילי. כן הייתי אומרת שאני מאושרת שמצאתי אותו, שטוב לי איתו וכו', אבל פחות "איזה חתיך אתה", "אתה מדהים", "אתה ממש עושה לי את זה" וכו'.
נראה לי שגם יצאתי מאיזשהי נקודת הנחה שבגלל שמקובל שהגבר מנסה "לתפוס" את האישה ולא להפך, זה ברור שאם אני איתו אני נמשכת אליו מאד ומעריכה אותו, אבל ההפך לא ברור ולכן הוא צריך להגיד את זה.
בקשר האחרון שלי הוא העיר לי על זה, אבל בסופו של דבר אני הייתי הראשונה שאמרה "אני אוהבת אותך" וזה אחד הדברים שפוררו את הקשר. עכשיו אני שואלת את עצמי אם הקשר היה מחזיק מעמד אם הייתי מחמיאה לו יותר - או להפך, אם הייתי נותנת לו לרדוף ולא אומרת שאני אוהבת אותו?
האם באמת להשאיר לגבר להיות המחפש, המתאמץ, המחמיא, הראשון שמצהיר על אהבה - או לעשות את הדברים האלה יותר בעצמי?
אני לא מצליחה להבין. ברור שהבלבול שלי וההתנהגות שלי נובעים גם מחוסר ביטחון שלי עם עצמי, אני יודעת. אבל מה אתם אומרים? מה לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות