היי, טוב, אז... קוראים לי מורן, ואני תלמידת יב' בת 18 , ולצערי קורה לי משהו מאוד מוזר..
לפניי כחודש וחצי סיימתי מערכת יחסים של שנה, וממש רק בזמן האחרון אני מתחילה להרגיש שהתגברתי, אני לא יודעת ממש איך לקרוא לזה, אבל נראה לי שזו התגברות. אני התחלתי להשלים עם זה שזה עבר ולהרגיש שאלו רק זכרונות, אבל מה שעברתי בפרידה הזאת היה בשבילי סיוט, זה היה קשה יותר ממה שתיארתי לעצמי וזה די השפיע עליי >.< ועדיין באים אליי מחשבות לפעמים, מחשבות רעות שגורמות לי להרגיש כאילו בחיים אני לא ארגיש את אותם רגשות שהרגשתי אליו לאחרים, אבל עדיין- זה לא כמו המחשבות שהיו לי לפניי חודש בתחילת הפרידה. יכול להיות שהשתנתי לגמרי ואני כבר לא המורן שהייתי לפני המערכת יחסים הזאת? יכול להיות שזה ממש שינה אותי וזה מה שגורם לי להרגיש מוזר?
אבל בכל מקרה, אז עכשיו כשאני מתחילה להרגיש טיפה יותר טוב זה מביא אותי למקום שאני לא מבינה מה לעשות עם עצמי.
מרגישה שהחיים שלי לא מתקדמים לשום מקום, וזה לא שיש לי חברים בבית ספר שיעזרו לי או משהו, אולי יש קצת מכתות י' ו-יא' , אבל זה לא עוזר בשיט, ותאמינו לי שלנסות את השיטה של "תתחילי להתחבר ליותר אנשים" לא עוזר לי.
אני מרגישה שהחיים שלי השתנו מאז כל הבלאגן של הפרידה, לא היו לי חברים ממש, רק אותו... אני מרגישה שהתרגלתי למציאות מסויימת בשנה האחרונה ועכשיו אני לא מצליחה להתרגל למציאות חדשה... למרות שעבר רק חודש וחצי מאז הפרידה. מרגיש לי שעברתי במהלך החודש וחצי האלו שינוי קטנטן שהביא אותי למקום שאני רוצה לצאת ממנו, אני לא יודעת מה קורה איתי ובנוסף לזה כל ההיסטוריה שלי מרגישה לי כמו מועקה בלב :-/
זו ללא ספק השנה הקשה ביותר שיש לי, והלימודים והעומס רק מעיקים על זה.
מרגישה תקיעות נוראית בחיים וגם אין לי בכלל בכלל בכלל זמן להתעסק בדברים אחרים. אני לא יודעת מה לעשות.
אשמח לעצות. אתם ממש מצילים נפשות.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות