טוב אני חיילת משוחררת באה מבית טוב נראית טוב ואני גם מחשיבה את עצמי כבחורה די מצחיקה ואינטיליגנטית.
עם השנים התרחקתי מחבריי .חברות שלי השתנו כל אחת הלכה למקום אחר בחיים פיזית והתנהגותית, חברויות שהתאימו בגיל 17 כבר לא מתאימות היום..
אחת הכירה חבר שאני לא מתחברת אליו בכלל ולסגנון שלו והשתנתה, אחת הלכה לעולם הסמים, אחת עברה לגור רחוק, ועוד כמה שפשוט נותק הקשר עם הזמן ובגלל שבצבא היה מאוד קשה לשמור על קשר עם חברות מהבית(היה לי שירות מאוד אינטנסיבי 11/3)
מצאתי את עצמי במקום חברתי מאוד בצבא ומאז שהשתחררתי אני מרגישה מאוד לבד,
המשפחה שלי כל אחד בצרות שלו ואני מוצאת את עצמי החברה הכי טובה של עצמי. אני כל כך צמאה למישהו שיהיה לי כיף איתו, שאוכל לצאת איתו, לבלות,לשתף, להקשיב. מישהו שבאמת נמצא שם ולא לפעם בשבוע שבועיים שנפגשים לשעתיים-שלוש שזו ההתנהלות שיש לי עם 2 החברות היחידות איתן אני כן בקשר.
אני מוצאת את עצמי יום אחרי יום בבית, ואני מרגישה מאוד בודדה
אני מסתכלת כל היום בואטספ אבל הכל הודעות בקבוצות, מרגיש כאילו אף אחד כבר לא מתעניין בי.. אני מרגישה מאוד נבוכה לשלוח לאנשים שלא דיברתי איתם הרבה זמן הודעה כי זה נראה כמו :"מה היא נזכרה?מה אין לה חברים?"
בסופשים יש לי את הזמן הפנוי אבל אין לי עם מי לצאת
כשאני קונה בגדים יפים אני מתבאסת על זה שאין לי לאן לצאת איתם
אני רואה אנשים מוקפים בחברים וכל כך מקנאה בזה.
המצב מעיק, אני חושבת על היום שבו אכיר בן זוג והוא יחשוב שאני חסת חברים.. זה מביך אותי בטירוף. ומה יקרה כשאתחתן וכמות האנשים שאזמין ובכלל שיבואו תהיה מאוד מאוד מצומצמת ?
אני לא יודעת מה לעשות.
אני עובדת בעבודה עם הרבה אנשים בני גילי אבל זו עבודה במשמרות ולקבוע איתם מחוץ לעבודה זה כמעט ובלתי אפשרי מעבר לזה שלא נוצרות שם כאלה חברויות מסוג שנפגשים אחריה..
האם למישהו יש רעיונות איך אני משנה את חיי החברתיים? איך מתמודדים עם התחושה הזאת יום אחרי יום אחרי יום.
מרגישה כאילו כבר אין לי מוטיבציה וכח לכלום החיים שלי נהיו משמעממים ומרוקנים.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות