כבר 5 שנים מתאכזבת כל פעם מחדש מאנשים בכלל ובזוגיות בפרט.
נפגעתי מאוד קשה.
מנסה לא לצפות מאנשים אבל בכל פעם מופתעת מחדש שאפשר להיות כל כך רעים.
מתחשק להסתגר לבד בבית ולא לצאת חוץ מלעבודה אולי.
אני נפגעת מנשים בתור חברות ומתחילה להאמין שאין דבר כזה חברות אמיתיות.
כל דבר שמספרים להן הן ישר חושבות מה לעשות עם המידע הזה, ראש תחמן שכזה.
קשה לי עם העובדה שאני מחשיבה מישהי לחברה ולאחר מכן היא הולכת ומדברת עליי מאחורי הגב עם אחרת וזה לגמרי בסדר ולגיטימי מבחינתה.
אני לא כזו ואין לי אופי טיפוסי של אישה.
אני כן מרכלת אבל אני עושה את זה על אנשים שאני לא אוהבת, ולא על אנשים שמקיפים אותי.
אין לי את היצר לעשות רע לאנשים, לתחמן ולייצר תככים.
לא כל הנשים רעות, יש גם טובות אבל כנראה שלא הכרתי אותן.
מבחינת גברים, חוץ מבמערכת יחסים אחת כולם פגעו בי מאוד, במיוחד במערכת היחסים האחרונה שגרמה לי לאנטי מוחלט כלפי גברים עד לכדי מצב שאם אהיה בסיטואציה שמישהו ינסה להתחיל איתי תהיה לי תחושת סלידה כי אני כבר חושבת איך אני הולכת להיפגע שוב.
אני מאמינה שיש לי פוסט טראומה.
פסיכולוג לא עזר אם אתם רוצים להציע זאת...
אני מתאכזבת באופן שיטתי ומאוד קשה לי שאין לאנשים חוש צדק והיום להיות רע ואינטרסנטי זה הרבה יותר באופנה מאשר להיות טוב לב.
אני ממש שוקלת להיות אדם סודי ופרטי יותר ולא להיפתח בפני אף אחד, חוץ מדיבורים שטחיים על לימודים וכו', כי אני רואה שמעבר לזה, זה לא עושה טוב ואנשים מנצלים את זה שהם יודעים עלייך דברים.
אני אשמח לעצות שלכם.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025