כן,זה חובה
טוב אז אני יותר פורקת מאשר שואלת...
בטח הרוב יגידו,מה?!היא רק בת 14 מה כבר קורה לה בחיים(או לפחות ככה אחותי אומרת)
אז בזמן האחרון אני מדמיינת דברים שלא דמיינתי בעבר,אני מדמיינת כל הזמן איך אנשים שאני רואה(ברחוב,באוטובוס,בביצפר)ימותו ואני מדמיינת את כל הדם והמכות והבלאגן וזה לא מגעיל אותי אבל זה גם לא מספק כשאני מדמיינת את זה אני לא מרגישה כלום אני מרגישה שאני רובוט וזה מפחיד כי היו לי בעבר פעמים שחשבתי שיש לי דיכאון או התקפי חרדה ואז תמיד שהחזקתי מספריים או סרגל זה הרגיע אותי ההתקפים האלו מגיעים רק כשההורים שלי רבים ולפעמים כשאני שומעת מוזיקה עצובה שאני מזדהה איתה(כשאני שומעת מוזיקה זה לא מגיע למצב שאני עושה חתכים,כן אני עושה לפעמים חתכים אבל אף פעם לא יורד דם,אני גם לא רוצה מספיק לי רק שיכאב לי קצת וזה מרגיע)ההתקפים האלו כבר הרבה זמן לא הגיעו האחרון שלי היה ב1.1 ומאז הפסיקו ובשבוע האחרון התחילו ההתקפים של האנשים שאני מדמיינת דרכים איך הם שהם ימותו
זה מפחיד אותי אם ישלי דיכאון/חרדה כי כל פיפס קטן שקורה לי בחיים נגיד מבחן שלא התכוננתי או עבודה שאני לא מגישה בזמן אני מתחילה לבכות ולהילחץ ממש ואם אני נלחצת מדברים כאלו קטנים יחסית איך אסתדר בעבודות שאעבוד בהם?!
אם קראתם עד לפה כל הכבוד!ואני יודעת שיש את חופש הביטוי אבל בבקשה אל תשפטו,כתבתי את כל זה בשביל לפרוק מהלב,תודה על התחשבותכם!
נ.ב;לא אמרתי על זה לאף אחד,ואם ישלכם טיפים על איך לדעת אם ישלך חרדה ואו דיכאון מבלי התערבות הורים אז בבקשה תכתבו לי
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025