היי אנשים, ההיתי חייבת לפרוק את זה איפשהו למרות שזה נשמע ילדותי ודבילי לחלוטין .. אז ככה אחרי שראיתי את הסרט "חמישים גוונים של אפור" פשוט התאהבתי בסרט הזה בין אם זה בשחקנים ובין אם זה בעלילה . אני לא יודעת למה אני מרגישה שהתאהבתי בסרט הזה אבל פשוט אני לא מפסיקה לחשוב עליו.. אני כל כך אהבתי אותו שאחרי שהסרט השלישי בטירילוגיה נגמר פשוט נהייתי עצובה מאוד ואני פשוט לא מבינה למה אני נמצאת במצב הזה וכשאני מנסה להסביר לעצמי שזה רק פאקינג סרט זה פשוט לא עוזר אני לא יכולה להפסיק לחשוב עליו ועל כריסטיאן ומתחילה להשוות אותו לחבר שלי.. קיצר נדפקתי לגמרי לא מבינה מה קורה לי תמיד ההיתי במודעות עצמית מאוד גבוהה וידעתי ב99 אחוז מהמקרים מה אני מרגישה וממה זה נובע ועכשיו אני לא מבינה מה ישלי . למה לקחתי אתזה כל כך אישי כמו איזה ילדה בת 12. אשמח לעזרה אולי תעלו על הבעיה איתי . תודה לעונים
נ.ב לא ההיתי במצב הזה שבאמת התאהבתי במישהו מהסדרה מגיל 9 בערך אז זה לא משהו שקורה אצלי הרבה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות