היי,
אני ובן זוגי ביחד 3 שנים מתוכם גרים ביחד שנתיים. הוא גדול ממני ב10 שנים והזוגיות שלנו ידעה עליות ומורדות אך למדנו להתמודד ולהתחזק גם מהקשיים ואנחנו מאוד אוהבים אחד את השנייה ומסתדרים נהדר בבית. אנחנו חברים מאוד טובים ויש בינינו אמון וכבוד הדדי.
החלום שלי להקים את התא המשפחתי שלי ואין לי ספק שהוא האחד בשביל זה אבל אני לא רואה ממנו שום כיוון בנושא. בגלל גילנו היחסית בוגר אנחנו מקבלים אינספור הערות מהחברה גם מאנשים קרובים יותר וקרובים פחות וזה רק מלחיץ אותו יותר וגורם לו לסלוד מזה. אני מבחינתי ממש לא לוחצת עליו כי הוא באופי גבר שאם קצת לוחצים הוא נרתע ומתגונן לכן אני שומרת את זה לעצמי אבל נקרעת מבפנים.
אני כל כך רוצה ילדים ואני רואה את זה כל הזמן מכל עבר ואני מבינה שהזמן שעובר כל כך לא לטובתי ונכנסת ללחץ מזה
זה גורם לי לקנא באחים שלי הגדולים ולצור לעצמי כל הזמן השוואות מה היה להם בגילי ומה לי אין ושאין לי בכלל סיכוי להשלים את הפער הזה
זה יוצר בי כעסים ועצבים שלפעמים יוצאים עליהם שלא בצדק
אני מתלבטת כי מצד אחד אם אדבר איתו על זה הוא יילחץ ויירתע ומצד שני אני לא רוצה להתעורר בעוד כמה שנים ולהבין שבזבזתי את זמני
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025