בעלי היה איתי בלידה. ומאז הוא לא נוגע בי. תמיד מוצא תירוץ. זז ממני לא מגיב לחיבוקים לנשיקות לכלום. אני כבר ממש מרגישה בזויה. ברמה שאנלי את היכולת הנפשית לשתף אותו. כי הוא יודע. יודע בדיוק מה לא בסדר. ובכל זאת לא מנסה לתקן. היא לא חושב שיש לי רגשות וגם אני צריכה שיחבקו אותי ויאהבו אותי. תמיד מרוכז בעצמו. ששאלתי למה הוא חא נוגע בי אמר שלא רוצה להכאיב לי. וזה כל כך שטויות. כי מגע זה לא רק סקס. זה חיבוק זה נשיקה. מה עושים במצב כזה. אני מרגישה מושפלת אנלי טיפהה של ביטחון עצמי. אני אישה יפה נקיה ומטופחת. כל מי שרואה אותי בעניין שלי. כולםםם חוץ ממנו. אגב הוא מעולם לא נתן לי להרגיש שאני מושכת אותו זה לא רק מהלידות. לפני זה הייתי צריכה תמיד ליזום וליצר מגע. בכוחח. תמיד עייף תמיד בלי מצב רוח. בוודאות הוא לא בוגד בי. אנלו זמן לנשום. אני תמיד איתו
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות