דעתכם בנושא,
אני ובעלי לא פעם מגיעים לויכוחים על כך שהוא מבחינתו לא חייב לי דבר, לא חייב לעשות בשבילי, לא להעניק, לא לקנות או לפנק, אלא רק מבחירתו ומרצונו הטוב. כשהוא אומר לי את הדברים האלה אני נפגעת מאוד! מצד אחד, אני חושבת לעצמי מאיפה זה נובע, האם הוא מפחד שלא אעריך אותו? אולי בעקבות האמירות האלה הוא חושב שאעריך יותר את כוונותיו?
דוגמה נוספת, אם הוא משלם על חופשה ונריב הוא יזכיר שלא היה חייב בחופשה הזו אלא רצה בה.
מצד שני, אמא שלו כזאת, אין לה נתינה מלאה מהלב בלי להזכיר לאחרים שהיא סייעה להם שהיא נתנה ולא הייתה חייבת, אולי הוא למד מדרכיה.
אבל אני אישתו! ורבנו עשרות פעמים על הנושא ואין שינוי, זה פוגע בי כל פעם, אני מותשת מהנושא הזה.
אמרתי לו אתמול שאני לא מוכנה לקבל ממנו דבר, אני לא מעוניינת גם לעשות איתו דברים משותפים שיוצאים לו מהכיס.
ביטלתי את כל מה שהוא הזמין לנו בערב ליום האהבה העדפתי לשבת עם חבריי הרווקים בלעדיו והוא נשאר בבית.
מהצד שלי בקשר, מעולם לא טענתי כלפיו את אותם הדברים, גם אני מוציאה עבור הקשר הזה או קונה לו מתנות וזה כל כך שולי בעיניי, אני עושה את זה באהבה גדולה ואני לא מרגישה צורך להזכיר את זה זה בא לי טבעי לחלוטין כחלק מחיי הזוגיות, לכן אני גם לא יכולה להבין אותו.
לא מעוניינת לדבר איתו על הנושא, כי שוב רבנו על זה עשרות פעמים והוא חוזר על המשפט הזה, מאוד חשוב לו שאני יבין שהוא לא חייב לי דבר. מעדיפה בכלל לא להיכנס לזה איתו.
עצתכם?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות