היי לכולם, לא האמנתי שאני אגיע למצב שאני אכתוב פה אבל אני מרגיש שאני חייב לפרוק ולקבל עצה. כל חיי הייתי חברותי בטירוף, מהיסודי ועד לתיכון כולם אהבו אותי ואני אהבתי את כולם, תמיד רציתי להיות ליד אנשים ואפילו התגייסתי ליחידה קרבית שהיו לי שם 3 שנים מדהימות שאני לא אשכח בחיים. אין לי בעיה להגיד על עצמי שאני נראה טוב אפילו מעל לממוצע ושממבט ראשון אני אפילו מרשים, סך הכול אני חייכן וחיובי ובאמת חשוב לי הבן אדם שעומד מולי. מאיזושהי נקודה לאחר השחרור התחלתי לאבד כיוון ולא מצאתי עצמי ובגלל זה התחלתי ללמוד מקצוע שאני לא באמת אוהב. לפני שנה טסתי להודו לחודש וזאת הייתה אחת החוויות הכי גרועות שחוויתי בחיים, לא הצלחתי להתחבר לכלום ולאף אחד ופתאום התחילה לי תחושה לא מוסברת שכל דבר שאני עושה פשוט לא טוב. זה הגיע למצב שלא הצלחתי להסתכל לאנשים בעיניים ובעיקר עם החברים שטסתי איתם שהכירו אותי שידעו שזה לא אני, אפילו בכיתי מספר פעמים וזה פשוט לא אני שזה שיגע אותי!! שחזרתי שכנעתי את עצמי שזה כלום, אבל מאז כל פעם שאני נמצא עם אנשים אני מרגיש כאילו אין ערך לדברים שאני אומר, אני מוצא את עצמי עם פרפרים בבטן שאני יושב עם אנשים שאני לא מכיר ואפילו עם חברים שלי!!! נהיה לי מסך שחור על המחשבות וכל מה שאני רוצה זה להיות לבד. הדבר זה שואב ממני את כל האנרגיה ואני מוצא את עצמי נמנע מללכת לאירועים שבהם יושבים ומדברים, דווקא מסיבות או פעילויות שלא מצריכות הרבה דיבור לא מרתיעות אותי. אני מגיע הביתה אחרי יום עבודה ופשוט לא מצליח לעשות כלום עם עצמי, רק חושב על סיטואציות מאותו היום שלא מצאתי בהן מילים ושאולי הבן אדם מולי קלט שאני משובש, אני יכול להעביר שעות במשחקים בפלאפון ובמחשב ולא לעשות דברים מועילים כדי לברוח. אפילו מוצא את עצמי הולך לישון רעב בלי אנרגיות ורצון לקום ליום הבא.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025