היי אסקפיפל.
יש לי שאלה. נאמר הרבה שנשים יפות הן לא נחמדות, והאופי שלהן פחות טוב משל נשים פחות יפות, ובכללי שהן פחות משכילות. והכי חשוב שהן מודעות.
עכשיו, נאמר לי הרבה בחיים שאני חכמה, ושהאופי שלי טוב, ושאני נחמדה, ובנוסף שאני יפה, אבל משום מה אני בכלל לא רואה את עצמי כיפה.
רוב השנים שלי כמתבגרת הייתי די ממוצעת ומטה אם לומר את האמת, בנים אף פעם לא התחילו איתי, ולא הייתי הכי מקובלת חברתית. גם הייתי יחסית שמנה ומוזנחת. ירדתי במשקל והתחלתי לטפח את עצמי. מאז מתחילים איתי המון, גם כשאני לא מאופרת או לבושה ליציאה, אני מרגישה יחס אחר קצת מאנשים, אבל אני עדיין לא יכולה להבין אם זה בגלל האופי שלי או בגלל שאני באמת נהייתי יפה.
יש לי בן זוג כבר 5 חודשים, הוא תמיד אומר לי שאני יפה, לחברים שלו, להורים שלו, משוויץ בי כמו שאומרים... ובכל זאת, אני מרגישה אותה ילדה מכוערת שהייתי, והשאלה שלי היא: אם אני באמת יפה איך זה שאני לא מודעת לזה? איך זה שכשהייתי מכוערת יכולתי לראות את עצמי כמה שאני באמת, אבל עכשיו כשכל הסימנים מראים לי שאני כבר לא שם, עדיין אין לי את היכולת לראות את זה?
והאם באמת אפשרי להיות גם יפה מאוד, גם חכמה וגם הכל? יש דבר כזה? או שתכלס, אין מצב להיות שניהם?
תודה על העזרה :)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות