אני מיואש לגמרי מהחיים. אני אוהב ללמד תורה בעיקרון, אבל כל פעם שאני ללומד הרבה זמן- אני מרגיש אח"כ סלידה מהחיים, רצון למות, ושנאה לכל העולם.
האמת שאולי אני מרגיש את זה גם בלי שאני לומד, אבל הלימוד מכניס אותי ל"היי".
אני מיואש לגמרי מהחיים, וכל היום רק רוצה למות. ככה לפחות עכשיו כשנמצאים בחופשה ("בין הזמנים"), אבל אני מרגיש שבלימוד למרות שאני שוכח מהצרות- אני בעצם בורח מהעולם, וכשאני חוזר המצב רק יותר גרוע.
חוץ מזה אני מוגדר כחולה סכיזופרניה, ואני לוקח תרופות, אבל האימון שלי בפסיכולוגים למיניהם קטן מאד.
כשאני בייאוש אני מרגיש שבעצם אני מפלצת, ומסוגל לעשות כל מעשה רע בעולם, ולכן ממילא- אני לא חושב שיש לי זכות קיום.
בקיצור- אמי הרבה לאחר ייאוש. אם מישהו יוכל איכשהו קצת לעזור- אני מאחל את כל הטוב..
אני יודע שהדברים שלי מבולבלים ומשונים, אבל זה בגלל שאני כזה.
כל טוב
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות