טוב, אהלן! אנחנו זוג בשנות ה20ים שלנו.
אנחנו יחד 3 שנים ועברנו הרבה יותר ממה שזוג בגילנו עובר. עברנו כל מה שנישואים צריכים לעמוד בהם, לטוב ולצערי גם לרע (מלבד ילדים חח) ואני פשוט אוהבת אותו, את המשפחה שלו, ויודעת שנוכל להגיע יחד רחוק. הוא פנטזיה שלי כשותף לחיים. חד וחלק!
אנחנו מאוד פתוחים ושותפים בדעות שלנו לאורך הדרך ולכן יודעים שאם נשארים יחד מדובר בעניין של כמה שנים עד שנחליט לשבור כוס... ושנינו אוהבים את הרעיון מאוד. אממה,
גם הוא וגם אני מפחדים. ממש מפחדים, שאולי נפספס? שאולי 'הולכים על בטוח'? אנחנו פשוט לא רוצים להסתכל בעוד 20 שנה לאחור ולחשוב שהחמצנו משהו... בדיוק מהסיבה שאנחנו יודעים כמה הקשר שלנו טוב!
לפעמים הוא אומר 'הלוואי והיינו מכירים בעוד כמה שנים'... ואולי באמת הכרנו מוקדם מידי..
אבל לא אוכל לשאת את המחשבה שלא אהיה שם לצידו איך שהחיים יתפתחו. לא להיות שם בשבילו בזמנים הממש קשים וגם הממש טובים שהוא סוף סוף יזכה להם...
אני מרגישה חצויה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות