אז ככה, אני נשואה יותר מ-10 שנים. יש לי 2 ילדים מקסימים, בגילאי 6 ו-10. אני ובעלי עובדים, מצבינו הכלכלי הוא טוב. לכאורה, משפחה מושלמת.
אך באמת, אין בינינו מזמן אהבה. אין אפילו חברות. אנחנו חיים במקביל, מנסים להימנע מויכוחים. בעלי לא מפרגן, לא מחמיא. מתייחס אלי כאל ילדה מטומטמת, מרים עלי קול.
אני נראת טוב בסה"כ, מטפחת את עצמי. מקבלת הרבה מחמאות מגברים אחרים, ובכלל רואה איך הם מסתכלים עלי.
אנחנו כן דיברנו על המצב, ניסינו לשפר, אך שנין עוברות, ואין באמת שיפור. רק נהיה לי יותר ויותר רע לידו. ילדים גדלו, נהיה קל יותר לטפל בהם, והבעיות בזוגיות בולטות יותר ויותר. הבנתי שאני רוצה להתגרש. אני מבינה שרמת החיים של כולנו תרד, וזה לא נעים לי, אך בסופו של דבר לא נראה לי ששווה לסבול בגלל זה.
אבל אני מפחדת להישאר לבד. מפחדת שלא אמצע בן זוג. משפחה שלי גם לא בארץ, ואין לי הרבה חברים. אני באמת אשאר לבד, אפילו לא אהיה לי למי ללכת לארוחת שבת. וזה מאוד מאוד מפחיד.
זהו בגדול. אשמח לשמוע עצות.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות