משהו פסיכולוגי
אני בן אדם מאוד חברותי. אבל לא יודע למה יש מקרים שבהם אני מנסה להיעלם כגון:
1.אני גר בדירה מחולקת עם עוד 2 ואני תמיד לא רוצה שיראו אותי , לא רוצה שיבקשו דברים, לא רוצה שאני פותח את הדלת שיציצו פנימה לדירה שלי
יש לי שותפה מאוד חמודה ואף פעם לא דיברנו, פשוט מעדיף לשמור מרחק בטענה שלא יבקשו ממני טובות (היא כבר ביקשה את הוויפי שלי מבלי להרגיש כזה בנח איתי)
2. אני מאוד מחייך וחברותי מול אנשים ביום יום, אבל ליד הדירה שלי (שעברתי לפני 9 חודשים) אני תמיד שומר על פרופיל נמוך לא אומר שלום לאף אחד, לא עוזר לאף אחד פשוט מנסה להיות כמו רוח רפאים ולהיעלם או לדירה או למקום שאני רוצה להגיע אליו. זו לא התנהגות שמאפיינת אותי. נגיד יש לי תיקים איתי או שאני מחנה עם הרכב ליד הבניין אני מנסה שכמה שפחות יראו אותי.
3.אבא שלי היה חולה לפני תקופה והיינו בבית חולים ואז באו אנשים לשמח זה היה בדיוק חג ו2 מהם הכרתי ואז ישר נעלמתי , לא יודע למה. במה אני מתבייש? למה הרגשתי לא נעים?
ויש עוד מקרים כאלה מוזרים ולא מובנים. אני בטוח שזה נובע ממשהו אבל לא מצליח לשים את האצבע על מה. בא לי להיות יותר פתוח
שיסתכלו לי לדירה, לעזור למישהי בבניין עם השקיות או לשמח עם הח'ברה את אבא שלי או כל דבר אחר. אשמח לשמוע את דעתכם
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025