האמת, שאני חילוני ולא באתי ממשפחה דתית וגם היא לא. אני לא רואה את עצמי אדם דתי, למרות שיש לי אמונה מסוימת.
היא טוענת שזה דבר טוב ומועיל ומתחילה אפילו לתת לי הרצאות שלמות על הנושא, וכמה זה חשוב לה וכמה זה חשוב ללכת לבית כנסת ודברים כאלה.
הסברתי לה שאני לא מעוניין אבל אחר כך אמרתי לה שאני "אחשוב על זה" רק בשביל שהיא תהיה רגועה ולא תכעס עליי.
אבל בפועל, מה אני יעשה?
באמת שאני לא מעוניין. לא שיש לי משהו נגד יהדות, או בכלל משהו נגד אנשים דתיים.
אבל אני לא דתי, נקודה. ולא רוצה להיות ולא מעוניין.
לעזוב אותה? או אולי לנסות לשכנע אותה לרדת מזה איכשהוא?
זה מצב מאוד מבאס ומעצבן.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות