לפני 4 שנים האקס שלי נפטר מסרטן, עברתי טראומה רצינית... ליוויתי אותו עד הרגע האחרון, הוא היה החבר הראשון והראשון בכל דבר שחוויתי גם מעבר לזוגיות... הוא היה החבר הכי טוב שלי וכל עולמי קרס כשנודע לי שהוא חולה, החלטתי להיות שם עד הסוף בכל שלב כל עוד הוא חי... טיפלתי בו מהלב ובאהבה אבל, נחסמתי רגשית מכל מה שזה אומר, לראות אותו נובל לי מול העיניים בלי לבכות ולא דמעה אחת בכל אותה תקופה... לפני שהוא נפטר, כשהוא הרגיש שזה הולך לקרות הוא דאג להגיד לי כמה שהוא אוהב אותי ושהוא יתגעגע אליי לאן שהוא לא ילך אחרי שימות...
אחרי שהוא נפטר, עברו עליי שנתיים של סיוט מתמשך, סיוטים בלילה מכל מה שראיתי ומכל מה שחוויתי, דיכאון נוראי, בדידות מטורפת וריקנות טוטאלית...
איכשהו הצלחתי להקים את עצמי, וללכת ללמוד לא משנה מה, העיקר לנסות לעבור הלאה... כי, אני מבינה ש״מותר לי״, הייתי רק בת 22 כשזה קרה, מגיע לי להתאהב מחדש ולנסות שיהיו לי חיים נורמליים כמה שאפשר... הקשר עם החברים מהבית נותק, כי כל בן אדם שני מזכיר לי אותו באיזושהי צורה...
התחלתי ללמוד במכללה באיזור השרון, ורציתי כל כך להתחיל את החיים שלי מחדש, שיהיו לי קצת חברים וחברות, מעגל משל עצמי... אבל, קשה לי כל כך להתחבר, כל דבר שאני עושה אני מרגישה אשמה, שאני חיה והוא לא... אני כל כך רוצה להשתחרר ולחייך בלי לחשוב יותר מידי... אבל, אני מתגעגעת אליו כל כך ואני כל כך רוצה לחבק אותו, רק עוד פעם אחת! להריח אותו, שיציק לי, אפילו שיגיד לי שהוא לא אוהב אותי יותר שישנא אותי! רק לראות אותו עוד פעם אחת!
ואני מרגישה כל כך לבד ואני רק רוצה למצוא מישהו לדבר איתו, שהוא לא פסיכולוג ולא אמא שלי... מישהו להניח עליו את הראש ולבכות ושיהיה לו אכפת בלי, שינסו להתחיל איתי על הדרך... אני רק חבר/ה טובים
שבאמת יהיו שם.. ואני לא יודעת פאקינג איך!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות