יש לי חבר 4 וחצי שנים מלפני הצבא,מרגישה שהרבה השתנה אצלי ב4 שנים האלה כבר לא אותה ילדה שהייתי..שהכרתי אותו זה היה אחרי התיכון ובשנתים האחרונות במיוחד מאז שהתחלתי את התואר מרגישה שממש השתנתי התבגרתי מאוד ,ואני אוהבת לצאת למקומות חיים אוהבת לשתות בסופש ,והחבר שלי לא אוהב כל הזמן סאחי,לא מתכוונת רק על הקטע של השתייה גם בהתנהגות אני מרגישה הוא בחור מקסים וכן יש לו את השטויות שלו והוא בחור טוב וממש אוהב אותי..אבל אני מרגישה לפעמים שבאלי מישהו חיי יותר הוא גם סטודנט אז כל הזמן אנחנו לומדים/עובדים בקושי יוצאים הוא גם לא אוהב ברים ומסיבות וגם אם אנחנו יוצאים אנחנו לא שותים כל החברים כן ואנחנו לא
מרגישה חנוקה קשה לי גם בתואר קשה לי ובאלי לצאת ולהתאוורר ומרגישה כבויה כזאת לא חייה..לא יודעת אם זה בגללו או שזאת אני וזה ממש מפריע לי
בזמן האחרון היה לו גם בעיה רפואית שגרמה לו לחרדות וזה גם הוריד לי ממנו וממש דיכא אותי (חצי שנה שהסתובב בין רופאים ובדיקות עד שמצא מה יש לו-לא משהו חמור חס וחלילה)
וכבר כמה חודשים שהוא לא בבדיקות והכל טוב וחזר לעצמו ואני מרגישה מבולבלת ..ניסיתי להפרד טלא הייתי מסוגלת הוא כל כך טוב אליי והוא חכם ובחור טוב וגם אנחנו הרבה שנים יחד ממש קשה לי כל היום חושבת על זה ..:(
ובנוסף כל הסביבה לחוצה על חתונה ואני לא מפנטזת על טבעת וחתונה ומגורים משותפים בעתיד וזה נראה לי לא תקין בכלל..אני מרגישה ילדה אולי בגלל שאני במערכת יחסים שלא נכונה לי?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות