אני נשואה בנישואין ראשונים לגבר שאלו נישואיו השניים ואיבד את אשתו הראשונה בתאונה. לאורך כל הדרך הייתי רגישה תמכתי וסייעתי ונחמתי, לאור העובדה שהיא נהרגה בתאונה והמוות שלה היה פתאומי ולא צפוי בשום קנה מידה. הוא לא חסך ממני אהבה ורגשות, אכפתיות ועזרה והתחשבות וכבוד.
אבל אני מרגישה שהיא נוכחת בחיים שלו בכ'כ הרבה גוונים וצורות, הרבה יותר מבעבר כשרק הכרנו או יצאנו.
אם זה ביום החתונה שסיפרו לי שהוא שם את התמונה שלה בכיס שלו לפני החופה וזה נודע לי רק בדיעבד ולא ממנו.
אם זה זכרונות ממנה ורגעים שהוא פשוט מתכנס ומסתגר בתוך עצמו ומבקש להיות לבד.
המקרה האחרון גרם לי לפקפק ולערער בכל הזוגיות שלו ואפילו הפחיד אותי
היינו בהצגה שבה נשמע שיר ובלי שום הודעה מוקדמת הוא יצא החוצה באמצע ההצגה וגם לא הודיע לי לאן. הנחתי שקרה משהו ולכן יצאתי אחריו והוא ביקש ממני להיות לבד.
ראיתי שיש לו דמעות בעיניים ושהוא עומד לבכות ושבגלל זה ביקש להיות לבד.
הוא לא רצה לדבר וכמה ימים אחרי לאחר תחקורים ואינטואיציה שלי שאלתי אותו אם זה קשור אליה או שיר שהיה בעל משמעות עבורו הוא ענה שכן.
אין לי שום רצון להתחרות באדם שכבר לא נמצא בעולם הזה וגם לא קנאה כי אני לא אקנא באדם שמת וכבר אין. אני מפחדת שהוא עדיין אוהב אותה לפי כל הסממנים ושלעולם היא תהיה בחירת ליבו הראשונה ואילו אני רק פשרה וחוסר ברירה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025