אני בזוגיות מכבדת כבר שנתיים. הוא אוהב אותי המון ומאוד דואג לי, ובאמת שאם מסתכלים רק על הפנימיות אפשר לומר שהוא כמעט מושלם.
הבעיה היא שיש כמה תחומים שבהם נוצרו פערים ביננו. מדובר בפערים שברמה הטכנית אפשר לגשר עליהם, אבל מצידו יידרש מאמץ מסויים כאשר הוא כשלעצמו בכלל לא חושב שהפער המדובר בעיייתי. זאת אומרת, הוא ישנה את מה שמפריע לי בהתנהגות ובמראה שלו מבלי שהוא יסכים שאלו בעיות בכלל.
חלק ממה שמפריע לי כבר היה קיים מתחילת הקשר והפכיע לי פחות. חלק צץ בזמן האחרון עקב שינויים במסלולי החיים שלנו.התחושות שאני סוחבת איתי גורמות לי להיות יותר חסרת סבלנות מבדכ, ודברים שלא הרגיזו אותי בעבר מעצבנים אותי הרבה יותר.
הערתי לו קלות על חלק מהדברים, היו דברים שהסכים איתי ואמר שיעשה שינוי (בינתיים אני לא רואה תוצאות) והיו דברים שחלק עלי לגביהם.
אני יודעת שאני צריכה לעשות שיחה רצינית איתו, אבל מדובר בטענות מעליבות (גם כשהן נאמרות בעדינות) ברובן ואני לא רוצה לפגוע בו.
אני מאוד רוצה שנעביד על הקשרוברור לי שאני לא אנטוש לפני שננסה, אבל מיום ליום אני מרגישה יותר ויותר כאילו מיציתי את הזוגיות הזו.
עם זאת, יש לי חשש להיות לבד אחרי שנתיים של קשר. הוא ממלא לי את הימים והלילות ופתאום להיות לבד ירגיש לי נורא קשה. כל מי שמסביבי נמצא גם כן בזוגיות וזה עוד משהו שיקשה עלי בחיי רווקות.
חשש נוסף שלי הוא שלמרות שמתחילים איתי, יש לי טעם יחסית בררני בבני זוג ויהיה לי קשה למצוא מישהו שימצא חן בעיניי חיצונית, פנימית וגם ירצה בקשר איתי.
הייתי שמחה לעצות על איך לדעת מתי הקשר כבר עייף והגיע הזמן להיפרד ו/או כיצד לגשת לבן הזןג ולהעלות את הבעיות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות