אעעעעעעעעעעעעע אני מרגישה שאני עומדת להשתגע מעצמי. סיימתי שירות לאומי, כבר למעלה משלושה חודשים שאני לא עושה כלום. הייתי בכמה עבודות קטנות כאלה של מלצרות וקפה והבנתי שזה פשוט לא מתאים לי.
אין לי ממש חברים, אלה שיש לי לא ממש איכפת להם ממני, כל אחד עסוק בעניינים שלו ונזכרים בי אחת לחודש בקושי. אין לי עם מי אז אני גם לא מכירה אנשים חדשים. ואני לא בן אדם מתבודד. פשוט בתיכון כולם היו סנובים ותחרותיים, אז הייתי מוצאת את עצמי מתבודדת בצד בהפסקות (ומהאלה שלא יוצאים לטיולים השנתיים). ועכשיו אני סובלת בגלל זה, כי אין לי חברים. העדפתי לא להשתנות בתיכון ולא להפוך למישהי אחרת בגלל שכולם ככה (סנובים, מתנשאים, תחרותיים, כאלה ששופטים כל הזמן וכו'). נשארתי כמו שאני- שונאת סנובים ותחרותיות ובגלל זה אני אוכלת אותה עכשיו- ומרגישה יותר מדי לבד.
אין לי מספיק כסף כדי להתחיל ללמוד, אני לא רוצה לחזור לעבודות הקטנות של שכר מינימום כי המעסיקים מתנהגים בצורה מגעילה והתנאים בעבודות האלה לא משהו. חוץ מזה אם אני רוצה להתחיל ללמוד בקרוב ולהתקדם בחיים, שכר מינימום לא יספיק לי. ניסיתי כבר לחפש עבודות קצת יותר רציניות (משרדיות למשל) אבל צריך שם תואר וניסיון של שנה או שנתיים בכל מיני דברים שעוד לא עבדתי בהם.
אני בת עשרים שלפעמים מרגישה זקנה בת 100 שלא יוצאת מהבית בכלל ושלפעמים מרגישה כמו ילדה בת 13...אין לי כוח יותר לעצמי, הפכתי להיות עצלנית מדי. כאילו המצב הזה של לא לעשות כלום בחיים שלי- נהיה שגרתי ואין לי כוונות לצאת ממנו, למרות שמבפנים אני לא יכולה לסבול את זה יותר.
אז לעזאזל, מה לא בסדר בי?!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025